יהל אור על ספר הזהר· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
כרך א · דף ס:
ד"א שתה מים כו'. הענין דמים הוא בסטרא דאתייהיבת מסטרא דימינא כדאיתא בזוהר חדש ש"ה וזהו ונוזלים של אברהם תשתה מיצחק ע"י יעקב שהוא מקבל מהם, וכל זה הולך על לשון הראשון רק שכאן ביאר בפרטיות הג' אבות ושם ביאר הבאר ג' אבהן בכללא. ובזה אתפרש הפסוק הנ"ל "טוב איש" שהוא טוב בעטרוי, "חונן ומלוה" לבירא דלית לה מגרמא כלום, "יכלכל דבריו" הוא בארא והן ג' מדות של האבות ולזה אמר "דבריו" בלשון רבים. ולכן בזה אמר "יכלכל" שזה שייך אף בעשירים ותמיד יכלכל אותם שאינן חסרים כמו ויכלכל כו' לפי הטף. משא"כ לסטרא דדוד שאינו רק מלוה וחונן כמו לעניים. ואלו "במשפט":