אור ברסלב
יהדות על קצה המזלג למה לא הכל ורוד בחיים

יהדות על קצה המזלג

למה לא הכל ורוד בחיים

מי אמר שהיהדות אמת?

כשהייתי ילד, היה משהו שממש הפריע לי בחיים, זה היה קולה של אימי שקרא לי מידי ערב לחזור הביתה ממגרש המשחקים השכונתי, כולם נשארים לשחק ורק אני צריך לעלות הביתה, כי אמא אומרת שכבר מאוחר. למען האמת, גם האמהות של חברי היו מפריעות להם באמצע משחק הכדורגל. לא אשכח את הסרט שלא ראיתי, כולם הלכו לראות, חוץ ממני, "ילד טוב של אמא". גם מרופא השיניים לא לקקתי דבש, ורופא המשפחה היה נותן לי תרופות לא טעימות, חשבתי לעצמי "החיים אינם ורודים". ילד קטן שאינו מבין נכון את החיים מקבל דברים פשוטים בצורה קשה, וגם אנחנו המבוגרים לפעמים מתנהגים כמו ילדים ...

אם הקב"ה רחמן למה יש יסורים?

סוגיית היסורים עוסקת בשאלה "אם הקב"ה רחמן וטוב, אז למה קורים בעולם מקרים רעים", סוגיה זו היא אחת הסוגיות היותר קשות להבנה ביהדות, וזה מהסיבה שלאדם יש נגיעה אישית בדברים המתרחשים סביבו, וזו גורמת לו במקרים רבים לשפוט דברים לפי הרגש ולא לפי השכל.

ההגדרה של "רע" במקרה זה היא הגדרה ריגשית בלבד ואינה לפי האמת, אך זוהי התחושה הראשונה שעולה לאדם שלא למד את הנושא, כשקורה לו דבר שאינו כפי רצונו, וזוהי גם התחושה היחידה שתשאר לו אם לא ילמד.

ישנם סוגים שונים של יסורים, קלים וקשים, בעיות בריאותיות, קשיים בפרנסה, פגיעה מאדם אחר, ואפילו לא למצוא את המפתחות של הרכב, כל אלה יסורים.

את היסורים מביא על האדם, לא אחר מאשר אוהבו הגדול בעולם, הקב"ה, בדרך כלל איננו מסוגלים לראות את התועלת שביסורים, לפחות לא מייד, כאותו ילד קטן שאימו מכריחה אותו להפסיק את משחקיו ולהכין את שעורי הבית, ורק לאחר כמה שנים אולי הוא יבין את התועלת.

ככל שאדם מבין יותר את מטרתם של היסורים כך יוכל להפיק מהם את התועלת שלשמה הם באו וגם להקל מעליו את צערם.

תכלית היסורים

לא בכדי המילה יסורים והמילה מוסר דומות, הקב"ה מביא יסורים על אדם, כדי לעוררו לערוך חשבון נפש, כאשר אינו מרוצה ממעשיו. יהודי שקיבל מכה – צריך לעצור ולחשוב "הקב"ה נתן לי את המכה כיוון שאינו מרוצה ממעשי, במה אני צריך להשתפר". בימינו, שלא כמו פעם, הקב"ה אינו מדבר איתנו דרך נביאים שיוכיחו אותנו בצורה מפורשת כשאנו טועים, במקום אלו באים היסורים כאשר אנו סוטים מהדרך הישרה.

הספר הנקרא ביותר בעולם, ולא רק על ידי יהודים, הוא ספר תהילים שחיבר דוד מלך ישראל לפני כשלושת אלפים שנה. בספר תהילים (כג,ד) מופיע הפסוק "שבתך ומשענתך המה ינחמוני" שהוא משל על פי פירוש המלבי"ם תהילים כג פסוק ד , המספר על כבשה שהיתה שמחה כשהיתה מקבלת מכה ממקלו של הרועה. הכבשה הזו ידעה, שכאשר בלי לשים לב, היא יוצאת מן העדר לעבר היער, היא מסכנת בכך את חייה, כיוון שביער יש חיות רעות, ומכתו מלאת האהבה של הרועה, היא זו שמצילה את חייה, היסורים נועדו להציל את האדם מטעויות ולהנחותו בדרך הטובה.

התורה אומרת שעל עבירות שאדם עשה, הוא עתיד לקבל יסורים, כדי לגרום לו להיטיב את דרכו וגם כדי לתקן את הפגם הרוחני שגרמה העבירה, ולכן אדם לפעמים ממשיך לקבל יסורים גם לאחר שתיקן את מעשיו. עבירה שעושה אדם נובעת מחומרנות יתירה המפריעה לעשיית המצוות, וכנגד זה היסורים מרחיקים אותו מהדברים החומריים. אדם האבל על קרוביו, פתאום אינו מתעניין בחדשות וגם אין לו תיאבון, הוא כרגע חושב יותר ברצינות על חייו, למה באתי לעולם ומה מוטל עלי.

כיוון שהיסורים מתקנים פגמים רוחניים שעשה האדם, ישנם מקרים שתינוקות וילדים קטנים מקבלים יסורים או נולדים בעלי מומים, אף על פי שלכאורה לא הספיקו לעשות עבירות. במקרה זה באים עליהם היסורים על עבירות שעשו בגילגולים קודמים כאשר אדם במשך חייו לא זכה להגיע למדרגה הרוחנית שהגדיר עבורו בורא עולם, לפעמים, לאחר פטירתו, נשמתו נולדת שוב בגוף חדש על מנת להמשיך ולתקן את מה שעדיין לא תיקן, וזה נקרא גילגול נשמה. , אלו חשבונות של הקב"ה מתי על האדם להיענש בגילגול הנוכחי, מתי לחזור בגלגול ומתי להיענש בגיהנום, וכן כיצד מתקנים היסורים, ולנו אין הבנה בכל זה. עלינו מוטל לחפש תמיד במה אנו לקויים ולהשתפר.

לפעמים קורה שאדם עושה מעשה טוב, וכתוצאה מכך קורה לו דבר רע (לכאורה), אדם החליט להיות ישר בעסקים, ובשל כך נגרם לו הפסד כספי, זו חלק ממלחמתו של היצר הרע, המערים עליו קשיים בדרכו הטובה, ועל האדם מוטל למרות הכל להמשיך ולנהוג ביושר, צער והפסד כספי אינם משנים את ההלכה, ובאמת שאין זה הפסד אלא רווח רוחני עצום.

שתי דרכים נתן הקב"ה לאדם להגיע לטוב במסכת סנהדרין דף צז עמוד ב: "אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הקב''ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב". , אם הוא בחר בדרך הטובה בעצמו – הוא זוכה לעשות את תיקונו בצורה יותר "חלקה" כיוון שהוא משקיע מאמץ בעשיית מעשים טובים, אולם אם הוא לא בחר בדרך הנכונה – הוא מקבל יסורים שינתקו אותו קצת מתאוותיו הגשמיות, ויעזרו לו לעצור, להתבונן, ולהבין את כיוון ההתקדמות הנכון עבורו, בדיוק כמו במשל הכבשה של דוד המלך.

אם גם זה לא עוזר להשיבו לדרך הנכונה – הוא עובר בעולם הזה, ובמידת הצורך גם לאחר מותו, תהליך של תיקון הפגם שפגם במעשיו, באמצעות יסורים לגופו נפשו ונשמתו, שיביאוהו אל התכלית אליה יכול היה להגיע גם בלעדיהם, המעשים שלו עצמם שהרחיקו אותו מהתכלית הרצויה, הם אלו שפועלים כנגדו בכיוון ההפוך ומצערים אותו, להחזירו למוטב. ההבנה כיצד היסורים מתקנים נשגבת מבינתנו.

כיצד צריך להתייחס ליסורים

אבא שקיבל סטירה מבנו התינוק בן השנה מגיב בחיוך, ולעומתו אדם שנפגע מחברו עלול להרגיש רע מאוד כיוון שהוא רואה בכך דבר לא מוצדק, ההתייחסות לדברים קובעת את הרגשתו של האדם.

אם ישכיל האדם לדעת, שאת מה שעשה לו חבירו הקב"ה גרם לטובתו, הוא יקבל את הדבר בשוויון נפש, מבלי לכעוס ולהקפיד על חבירו, ודבר זה תלוי מאוד במדרגת אמונתו של האדם.

כשעוברים על אדם יסורים כלשהם, הוא צריך להאמין שהקב"ה גרם לו אותם בגלל העבירות שעשה, כדי לתקן את אשר פגם במעשיו וכדי ליישר את דרכו, לערוך חשבון נפש במה הוא צריך להשתפר ולעשות כן. תגובה נכונה ליסורים יש בה כדי להקטינם ולפעמים גם לבטלם תהילים (לב,י): "רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶֽנּוּ" , הרשע המבעט ביסורים הנה באים עליו רבים מכאובים אבל הבוטח בה' ומשכיל לדעת שהמה לטובתו כי בהם ימורק העון ואינו מבעט בהם החסד מה' מסבבו כי יסירם ממנו ויהי נקי מעון (מצודת דוד). , שכיוון שהקב"ה רואה שהאדם הבין את ה"רמז" כבר אין טעם ליסורים.

הואיל והקב"ה נוהג עם האדם מידה כנגד מידה, לפעמים יכול האדם להבין לפי היסורים העוברים עליו במה הוא צריך להשתפר, אולם גם כאשר אינו מוצא קשר, הואיל ואין יסורים בלא עוון, צריך האדם ללמוד ביתר שלימות את המוטל עליו, וכן מוסר שילמד אותו כמה גדולות הציפיות ממנו, וכמה גדול הפוטנציאל שלו.

מאז חטא האדם הראשון נגזר על כל בני האדם לסבול יסורים בפרנסה ובעוד עניינים בחיים. כיוון שכמות הצער שנגזרה על האדם קצובה, ככל שאדם לוקח על עצמו להתאמץ יותר בעשיית מצוות ומעשים טובים, כך הוא ניצל מיסורים רעים הואיל והמאמץ במצוות שקול כייסורים. בכל מקרה האדם אינו יכול להתפנק, ואם ישכיל לעשות יבחר להשקיע את כוחות גופו ונפשו בדברים הנכונים.

ישנן עוד סיבות ליסורים שאינן שייכות לרוב בני האדם, ולכן לא כתבתי אותם.

צדיק ורע לו רשע וטוב לו

כשמביטים בעולם, בדרך כלל לא רואים קשר בין מעשיהם של בני האדם לגורלם, ולכמות היסורים העוברים עליהם, ולפעמים אפילו רואים יחס הפוך, אדם רע ש"עושה חיים" ואדם טוב שסובל, צדיק ורע לו – רשע וטוב לו.

יש לדעת, שאדם נולד לעשיית המצוות, וברגעים שאינו חי לפי תפיסה זו הרי שהוא מקלקל בכך את מצבו הרוחני וכן משפיע לרעה על כלל הבריאה. גם חוסר השלימות במעשיהם של אנשים ההולכים בדרך התורה הוא פגם, וכפי מדרגתם בתורה כך גודל הפגם שהם עושים, כיוון שהציפיה מהם גדולה יותר. ולכן גם מי שנראה צדיק, אם לא עשה מצוות כפי הנדרש במדרגתו, וללא שימת הלב הראויה, הוא עתיד לקבל על כך יסורים אף על פי שכלפי חוץ הוא נראה צדיק.

הנהגתו של בורא עולם כלפי הצדיקים וכלפי מי שמאמין בעולם הבא, לתת להם את היסורים והעונשים שהתחייבו בהם כאן בעולם הזה, ואילו את השכר לשמור בשלימות לעולם הבא, ואילו מי שאינו מאמין בעולם הבא ומבקש את שכרו כאן ועכשיו, אכן מקבל את שכר המעשים שבידו כאן (במקום בעולם נצחי) ואת העונשים שומרים לו לעולם הבא שאינו מאמין בו. והואיל ושכרם של המעשים הטובים גדול מאוד, גם מעשים טובים מועטים שעשה יכולים לזכות אותו לשכר גדול בעולם הזה. וכל זה מופיע במפורש בתורה. דברים ז,י: "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ." בחייו משלם לו גמולו הטוב, כדי להאבידו מן העולם הבא: (רש"י)

תוכן העניינים

יהדות על קצה המזלג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה