ידי משה על שיר השירים רבה· רבי יעקב משה העלין אשכנזי
פרשה ב · פרק יד
אותו הפה שאמר לו בסיני אנכי ה' אלהיך. פי' ששני דברות ראשונות שמענו מפי הקב"ה בעצמו:
על שם לא תשא. יש להבין מאי בעי הכא בקרא זה וי"ל לפי דאיתא לעיל שהשביע את ישראל בדורו של שמד ועיין לעיל בפסוק השבעתי וזה שמסיים לעיל אם למסים ולגלגולת וכו' פי' לפי דאיתא ד' שבועות השביעם א' שלא ימרדו במלכות וכו' לפיכך אמרו חמ"ו מה שנשבענו שלא למרוד הוא רק למסים וכו' משא"כ להשתחוות כבר נשבענו ע"ז על שם לא תשא וגו':
הטיבו כל אשר דברו ח"א כהטבת הקטורת וח"א כהטבת הנרות. נ"ל דקמפלגי בפלוגתא אם תלמוד גדול או מעשה גדול ע"ד שאחז"ל בב"ק הא למגמר והא לאגמורי פירוש ללמוד עם אחרים תלמוד גדול וזה נרמז בהטבת הנרות שהוא כמשל המדליק נר מנר ומ"ד כהטבת הקטורת לפי שהקטורת היה מעשיר כך הטיבו שהחזיקו ידי לומדים ע"כ שמעתי: