אור ברסלב

ידי משה על שיר השירים רבה· רבי יעקב משה העלין אשכנזי

פרשה א · פרק טו

פרק יג

ילדה אשה אחת וכו'. פי' שהכוונה שעל ידי זה ימהר ה' הקץ עד"ש במסכת עדיות במשנה מספר הדורות לפניו והוא הקץ לפי שנגזר מאת ה' כמה יהיה נפשות בדור אחד וכשישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא הוא ממהר את הקץ באופן שנשמה אחת כלולה מהרבה ע"י זה דור אחד חשוב לפעמים כדורות הרבה ועל ידי זה נשלם השעבוד של הדורות והכי איתא בכתבי האר"י ז"ל על פסוק אני ה' בעתה אחישנה זכו וכו' ורישא דקרא הצעיר יהיה לאלף וגו' מרמז לכוונה זו שע"י הנשמות הכלולות ממהר ה' את הקץ אף קודם זמנו והכי הוי במצרים:

משמטוטי א"י הביאו. שמעתי מפי הגאון האב"ד דק"ק פראג כבוד מהור"ר דוד נר"ו לפי שידוע שאין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים בדבר מאכל לכך הביאה עלה זית ולא זית גופה שלא יאכל דבר איסור כי בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה ע"י ואיתא בא"י האילן חייב במעשר והעלין פטורים ובח"ל אף הפרי גופא פטור וא"כ ע"כ שהיה מא"י דאם היה מח"ל היה מביאה הפרי גופא ודו"ק ע"כ דפח"ח:

ויאריכו הבדים. פי' שהמשל הוא ע"ד שפי' ר"ש אלקבץ ויאריכו הבדים לא שנעשו נס שהאריכו יותר ממדתם אלא ה"פ לפי שכל זמן שהיה הארון במשכן היו צריכים הבדים להיות משני הצדדים כדי שישאו בה שהיה יוצא ונכנס עמהם משא"כ בבית העולמים דכתיב זאת מנוחתי עדי עד לא היו צריכים לשאת את הארון היו מושכין הבדים לצד אחד והנס היה שנשארו כך ולא היו עוברים לצד שני וכאלו היו קבועים במסמורת וכן משמעות לשון המדרש הכי וק"ל. וזה נ"ל טעם שקיצץ דלתות ההיכל לפי דאיתא בכלי יקר טעם שכל השערים לא היה להם פרוכת ושער ההיכל היה לו פרוכת לפי שמתוך שהאריכו הבדים והיו דוחקים ובולטים לא היה הדלת יוכל לסגור ואז היו רואים בהיכל ומסתכלין בה' לפיכך היה פרוכת וחזקיה היה מסופק אם ראוי לסמוך על נס היכא דאיכא זכותא דרבים או לא וא"כ קיצץ דלתות ההיכל ממ"נ אם ראוי לסמוך אזכות דרבים א"כ לא יהיה שינוי ואין אנו צריכים לדלתות ואם לאו אזי רשאי לדבק עצמם בכל דבר היקרה שבעולם ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

ידי משה על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה