ידי משה על שיר השירים רבה· רבי יעקב משה העלין אשכנזי
פרשה א · פרק ד
ושם המפורש היה חקוק עליו. נראה שרשב"י ס"ל כמ"ד בגמ' חרות א"ת חרות אלא חירות ממלאך המות על כן היו צריכים לזין ושם המפורש חקוק עליו כדי להראות למלאך המות שאין לו שליטה על ישראל כמו שמצינו במ"ר בפ' וזאת הברכה שהראה משה למ"ה מטה שלו ושם המפורשחקוק עליו וזה נ"ל הפלוגתא דפליגי בגמרא אין בין ימות המשיח לבין עוה"ז אלא שעבוד מלכיות עובדי כוכבים בלבד אבל מיתה יהיה בימות המשיח לפי דאי' בגמ' בפרק ר"ע ופדויי ה' עוד ישובון פי' אותן עטרות שנטלו מן ישראל עתיד להחזירן וא"כ ע"כ לא יהיה מיתה לימות המשיח הואיל ויחזיר להם אותן זיין עם שם המפורש ולמ"ד שפירפורן הלבישן פי' בגדי מלכיות וחירות הוא מן מלכיות עובדי כוכבים ולימות המשיח תחזור להם אותם פירפורן וא"כ לא יהיה שעבוד מלכיות עובדי כוכבי' לימות המשיח משא"כ מיתה יהיה לימות המשיח ודו"ק:
בזכות שאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. וצריך ליתן טעם למאמר זה ונראה דהכי פירושו מ"ט בכל הבריאות נאמר כי טוב ובבריאת אדם לא נאמר כי טוב ומשני ב' תירוצים אחד לפי שעתיד לחטוא ותירוץ ב' לפי שלא נגמרה מלאכתו שלא היה נימול ומנלן סברא זו שמה שלא נגמרה מלאכתו אין לומר עליו כי טוב שהרי ביום ב' לא נגמרה מלאכת השמים ובשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע אמר הקב"ה מי גילה לבני לשון שמ"ה משתמשין בו פי' שבטוחים בעצמן שלא יחטאו בוודאי וא"כ קשה מ"ט לא נאמר כי טוב בבריאת אדם ועל כן הוצרך לגלות להם מה שנברא ביום ב' וכו' שהטעם משום שלא נגמרה מלאכתו:
בך בהקב"ה וכו'. נראה דקמפלגי בפלוגתא דר"א ור"י בפ' ב' דביצה דר"א סבר או כולו לכם או כולו לה' ור"י סבר חלקהו וזה שאמר רבי אבין כאן והדר מפרש ביראתך זה רמז על חג בחג כגון הלכות סוכה ולולב ושאר מצות וזהו ביראתך ע"ד שאחז"ל ראשון לחשבון עונות והלכות פסח וכו' זה מרומז בישועתך ישועת מצרים בתורתך זה חג השבועות מתן תורה וק"ל.
מה ישיריין וכו'. נראה שדרש נוטריקון של תיבת משרים מה ישריין רחמיך מה כו':