ידי משה על ויקרא רבה· רבי יעקב משה העלין אשכנזי
פרק יז
פסקה א
ולא צבותים. מלשון תשוקה והרהור וכמו צבי וחמיד ורגיג:
אמר רב המנונא אפילו עם אותן שכתוב בהם כו'. כצ"ל:
פסקה ד
מעין של עוה"ב. כי לעתיד כתיב ונגש החורש בקוצר וגם באיוב אחני החרישה מיד אכלו הבקר חזיז:
פסקה ה
ישראל שנוהגין כבוד כו' והם בכלל ברוך אינו דין שיתברכו עוד יותר:
לפיכך משה מזהיר. זה קאי על מה שהקשה שבעה עממים הן ותרצו ר' אליעזר בן יעקב ורבנן ור' יוסי בן דוסא: