ידי משה על בראשית רבה· רבי יעקב משה העלין אשכנזי
פרק צח · פסקה ט
אוסרי לגפן עירה גפן שכחה רע. כלומר אפילו הפחות והגרוע שבגפן יצא ממנו משא חמור אחד ולשורקם שהוא מעולה צריך ב' חמורים להטעינם מפירותי':
אני נאסר לגפן. מפרש גפן ישראל ועירה הוא עיר בן אתון ושורקה אלו ישראל כדלקמן כדכתיב ואנכי נטעתיך שורק והכוונה כשיבא משיח שהוא עני ורוכב על החמור על עיר בן אתונו אז והים ה' דבוק בישראל לגמרי שלא יעזבם עוד משא"כ מתחלה שלפעמים היה רחוק וה"פ דקרא מאוסר אני לגפן פי' מקושר בו ולשורק כשיבא עירו ובני אתונו והמקרא מסורס כמו אוסר לגפן ולשורקה עירה ובני אתונו וק"ל וכן מצאתי הגירסא א"נ אני נאסר קאי על יעקב שאמר אוסרי בחירק תחת הרי"ש פי' שאמר יעקב אני נאסר עם ישראל עד שיבא משיח פי' שזכותי יעמוד להם בגלות כדאי' שכל זמן שישראל בגלות נקראים על שם יעקב או י"ל דקאי על השכינה ע"ד עמו אנכי בצרה וק"ל: