ידי משה על בראשית רבה· רבי יעקב משה העלין אשכנזי
פרק נא
פסקה א
כאשת איש. צ"ל ר"א כאשת איש:
והיא כו' צ"ל והיא חונקתו בלילה רש"י:
פסקה ב
תשרף אחת משלה ר"ל שגזר על אנשי המדינה בעצמם שישרפו המדינה ועל מדינה אחת גזר שישרפו אותן חילי המלך שנפרעין מאוצר המלך על איזו מדינה קשה לא אותו מדינה ששורפין חילי המלך כי אינן חסין על שום דבר ועושין את המדינה כלה אבל אותו המדינה ששורפין בני המדינה עצמן הם אינן עושין את המדינה כלה. כך להלן לא ירד האש מן ה' ונשתייר מה אבל כאן היתה הסיבה מאת ה' לפיכך שרופה כל אדמת' ולא נשתייר כלום כנ"ל וק"ל:
בא בן בנה צ"ל בא בנה (א"א):
פסקה ו
שהיה שרוי בהן גרסת רש"י שרוי בכולן. לפ"ז באו רבנן ומפרשי דברי ר"ש בר נחמן ואמרו לפי שהיה מלוה להם ברבית והיה פעם פה ופעם פה כנ"ל:
פסקה ז
עד שלא נכנסתי למערה עשית חסד עם אחרים בשבילי. גירסת רש"י ז"ל שעשית חסד עם לוט במערה כדי שאצא ממנו כי דוד יצא מרות המואביה ועכשיו תעשה עמי חסד שלא יהרוג אותי בשביל אחרים שיצאו ממני כמה שעשית עם לוט והוציאו זה ממלת במערה דקא יתיר:
פסקה ח
אותו זרע הבא ממקום אחר עיין מ"כ ובחנם דחק ול"נ אילו היה אומר בן היה משמע דקאי על זה הבן שיולד להם מאביהם עכשיו וכיון שאמרו לשון זרע הוא אותו זרע שיבא להם ממקום אחר כמו לאחר זמן רב והוא מלך המשיח שיצא מיהודה ומרות כנ"ל וק"ל:
פסקה ט
ר' אליהו עיני שם חכם:
מ"ט בכל תושיה יתגלע. בפרק מי שהיה נזיר בכל תושיה יתגלע שנתגלה קלונו בכל בתי כנסיות עמוני ולא עמונית כו':
פסקה י
עברתו ולא כן בדיו. פי' בעל אילה שלוחה גבוריו ופסוק הוא בירמיה וקא פליגי הנהו תנאי למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ר"ל או בניחותא או לשון בתמיה ופירושו של פסוק הוא שאמר ועברתו ר"ל העיבור של עמון לא כך היתה עוד טעם כדמפרשי ואזלי למר ר"ל שמרמז מעשי שטים הנכתב בתורה. ולמר מרמז מעשה רות וק"ל: