פרק ו · פסקה א
סברין מימר וכו'. פי' לפדות ולהחיות מכח הטעם חכם שמת אין לנו כיוצא בו אבל לא לישיבה. א"נ י"ל דדייקא לחיותו ולפדותו פי' כשאינם רואים זה את זה אבל בישיבה הואיל ורואים זה את זה יהיה קנאה ביניהם אמר רבי אבין אף לישיבה וק"ל:
סברין מימר וכו'. פי' לפדות ולהחיות מכח הטעם חכם שמת אין לנו כיוצא בו אבל לא לישיבה. א"נ י"ל דדייקא לחיותו ולפדותו פי' כשאינם רואים זה את זה אבל בישיבה הואיל ורואים זה את זה יהיה קנאה ביניהם אמר רבי אבין אף לישיבה וק"ל: