יד מלאכי חלק ג· רבי מלאכי הכהן
כללי היוד
ערב
ישיבת עראי דאמרי' בכל מקום הוא כדי הלוך מאה אמה סוכה דף כ"ו ב':
ערג
יום טוב שני לגבי מת כחול שויוהו רבנן לא אמרי' הכי אלא בי"ט ב' של ר"ה ושבועות וח' של פסח או ט' של סוכות שראוין להיות חול אבל בי"ט ב' של פסח או סוכות לא שוייוהו כחול אלא כחול המועד תומת ישרים סי' קי"ד וס' תמים דעים סי' ק"ך בשם הרא"ש מלוניל והתוס' כתבו דאין לחלק ועי' בכנה"ג א"ח סי' תקפ"ו בהגהות הב"י:
רעד
יש שבח עצים בפת לא אמרי' אלא בדבר שאסור בהנאה אבל אם אפה או בישל אצל דבר שאסור באכילה מותר לו מוהריק"ש בערך לחם סי' קמ"ב וכ"כ בעל המפה שם:
רהע
יבש ביבש בטיל ברוב לא אמרו אלא באיסורים שהלכו בהם אחר ששים לפי שלא אסרו אלא בכדי נתינת טעם וכשהוא יבש ביבש אפשר לומר שאין כאן טעם אבל בכל האיסורים שהחמירו בהן לאסור אותן למעלה מנ"ט ל"ש בלול ל"ש יבש לעולם בעי' חד שיעורא הרשב"א בת"ה דף ק"ז ב':
ערו
יתמי לאו בני מחילה נינהו היינו בסתם כגון אונאה פחות משתות וכו' אבל במה שמוחלים לדעת כיון שהגיעו לעונת הפעוטות מחילתם מחילה ריב"ש סי' ב' וססי' ק"ח וססי' תס"ח:
רעז
ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף לא אמרי' אלא כששחט הראוי לשחיטה כגון ששחט סי' א' בחוץ וסי' א' בפנים לרבא ומיעוט סמנים בחוץ וגמרו בפנים לרב יוסף אבל עכו"ם ששחט מיעוט הקנה וגמרו הישראל ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף מקרי דשחיטת העכו"ם כקוץ בעלמא הוי כיון דלא בר שחיטה הוא כנה"ג י"ד סי' ב' הגה"ט אות כ"ג ועש"ב:
רעח
יוהרא לא חיישי' רק במילתא שחילקו בה חכמים בין איש לאיש ויש בקיומו או בביטולו הוראת שום סרך איסור או מניעת מצוה בהפכו כל הפטור מאותו דבר ובא לעשותו מורה כאילו מתגאה בעצמו על שאר העם אבל מילתא דליכא בהדה טעמא אחרינא כ"א חבובי מצוה והדורה כגון לתפוס הציציות ולחבבם בנשיקה וכיוצא שהוא דבר השוה לכל נפש בזה לא שייך ביה יוהרא שו"ת דבר שמואל סי' מ"ו עי' רמ"ע סי' ל"ז דף ל"ו א' וגו"ר י"ד כלל ג' סי' ו':
רעט
יוליך הנאה לים המלך לא מהני כלל רק בע"ז ובמידי דליכא ממשות אבל במידי אחרינא לא שייך פר"ח א"ח סי' תמ"ז ס"א:
רף
ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף היינו לומר שבכל יום מרויח כנגד אותו יום אבל שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף נ"י פ"ה דב"מ:
רפא
יפתח בדורו כשמואל בדורו היינו דוקא שצריך לשמוע לגדול הדור שלא יסרהב נגדו על הוראתו ועל תקנתו אבל לא לענין כבוד ת"ח עי' במוהרי"ק שורש קס"ג:
רפב
יש ברירה או אין ברירה לא אמרי' אלא להתיר הדבר שנעשה למפרע קודם שהוברר אבל לאחר חלוקה אע"ג דבשעת הנדר לא הוברר כיון שעתה הוברר שזה חלקו מותר בו הרדב"ז בס' יקר תפארת פ"ז מה' נדרים:
רפג
יולדת לט' אינה יולדת למקוטעין כבר תמהו על זה רבים שהחוש מכחיש זה אלא שאנו צריכים לומר שעכשיו נשתנה הענין וכן הוא בכמה דברים עי' הגה בא"ה סי' קנ"ו ס"ד בשם הב"י שכ' כן בשם התשב"ץ:
סליקו כללי היוד