יד מלאכי חלק ג· רבי מלאכי הכהן
כללי הדינים אות האלף · כג
אחזוקי אינשי בדלא גמירי לא מחזיקים כ"כ הריב"ש ז"ל סי' ד"ף וקבעו להלכה מוהריק"א בשלחנו הערוך ח"מ סי' ס"א סט"ו וקשה דהא מרגלא בפומייהו דרבנן לאו כ"ע דינא גמור והנה באמת היה מקום אתי להאריך קצת בזה אמנם יען כי קצר הגליון מהכיל וכונתינו הוא לקבץ נדחי החדושים לבד אכתוב בקיצור מה שמצאתי על זה והוא שכת' מוהרי"ק בשורש ך' (ורוב האחרונים נמשכו אחריו) דבדבר שאדם עשוי לטעות ואיכא רגלים לדבר שטעה נאמן הנתבע לומר שטעה בדין ושפיר אמרינן לאו כ"ע דינא גמירי אבל בדליכא רגלים לדבר אינו נאמן וזהו דוקא כשטעה בדין שאין בו מחלוקת פוסקים אלא הוא מוסכם לכ"ע אבל אם טעה בדין שיש בו פלוגתא דרבוואתא אז נאמן לטעון שטעה בדין בכל גוונא שהרי יכול לומר שחשב שאין חולק על אותו דין וכמ"ש מהר"י הלוי סי' ס"ז ומהרש"ח סי' ל"ד וכת' מהרש"ך חלק ג' סי' מ' דכל זה איירי במילתא דאית ביה ממונא אכן בדבר דלא שייך אפוקי ממונא כגון מי שחתם בהסכמה וטוען שחתם לפי שטעה בדין אפילו בדליכא רגלים לדבר נאמן וע' בכנה"ג ח"מ סי' ע"ט הגהות הב"י אות י"ב שהביא כל סברות הפוסקי' בענינים אלו בקיצור נמרץ ע"ש ויתן מעדני' לנפשיך והר"ב מוצל מאש סי' ט' העלה דדבר זה תלוי לפי ראות עיני הדיינים והביא ראיה מהנ"י דפי'"ן דף רכ"ב א':