אור ברסלב
יד מלאכי חלק ג כללי הבית

יד מלאכי חלק ג· רבי מלאכי הכהן

כללי הבית

כללי הדינים אות האלף

קכח

בישול הא דבישול כמאכל בן דרוסאי חשי' בישול לא אמרו אלא להקל אבל לא להחמיר הרא"ש פ' אין מעמידין סי' ל"ב:

קכט

בעלי חיים אע"פ שאינם נאסרים מ"מ אם החליף ב"ח באליל' נאסרו אבל חילופי חילופין כגון אם החליף ב"ח בחליפי אלילים מותרים ע"ז דף נ"ד ב' (וי"א גם בזה) (הובא בש"ע י"ד סי' קמ"ה ס"ט):

קל

בהמה הא דאמרי' בהמה שנטרפ' שוב אין לה היתר היינו דוקא כשנטרפה ע"י אדם אבל בטרפות דממילא אין הכי נמי שיש לה היתר פר"ח י"ד סי' מ"א ס"ק י"ג:

קלא

בנדרים הלך אחר לשון בנ"א היינו בסתם אבל בדאיכא אומדנא להפך בתר אומדנא אזלינן מוהרד"ך בית ל"ב חדר ג':

קלב

ברכות אינן מעכבות היינו דוקא בדיעבד אבל אם הוא חייב בברכה ורוצה ליפטר הימנה לכתחלה מפני זה עון גדול הוא שו"ת מהרש"ל סי' ס"ח:

קלג

ברי לי שהיה כך כגון בריא לי שלא נגעתי בפגימ' לא מהני רק כשהיה יודע שהיה שם פגימה דאז יוכל להזהר אבל בלאו הכי לא מהימן דכל מילתא דלא רמיא עליה דאינש עביד לה ולאו אדעתיה פר"ח י"ד סי' ו' ס"ק ה' וכ"כ הט"ז ומוהריק"א:

קלד

ב"ד אביהם של יתומים הם לא אמרו אלא ביתומים קטנים דלאו בני דעת נינהו וכל דינייהו אבי דינא רמי אבל גדולים כאנשים דעלמא נינהו הר"ן ר"פ שור שנגח דף י"ט ב' הביאו בעל המפה בח"מ סי' ר"ץ ס"א:

קלה

בפניו שאמרו בכל מקום לא בפניו ממש ובמעמדו אמרו אלא בידיעתו מוהריק"ש בערך לחם ח"מ סי' קפ"ז בשם הרמב"ן וע' מוהרי"ק שורש נ"ב ובעיגונ' דאיתתא דף צ"ג ובחידושי הריטב"א לעירובין דף ס' ג' וברשד"ם ח"מ קכ"ז ובחידושי הרשב"א לנדרים דף ק"מ ב' וכנה"ג י"ד סי' רס"ז הגהות הטור אות נ"ט וסי' רכ"ח בב"י אות צ"א וש"ך י"ד סי' רמ"ח ס"ק ד' ואי אחר מיתה מקרי בפניו ע' כנה"ג י"ד סי' של"ד הגה"ט אות ע"ב:

קלו

בההיא הנאה דסמכי אהדדי קנו לא אמרינן אלא במילתא דשייך ביה קנין אבל היכא דל"ש ביה קנין והקנין אינו חל כגון בדבר שלא בא לעולם לא דמאי הקנה לו שו"ת ראש יוסף דף ל"ג א' וע' מוהרי"ק שורש ך' ורשד"ם ח"מ קע"ו:

קלז

בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם לא אמרי' אלא כשאין פושעים בדבר אבל כשיש פושעים בדבר כגון ר' ישמעאל שקרא והטה בשבת ור' אליעזר וחביריו שנקרע ס"ת בחמתן ור' יהודה בן טבאי שהרג עד זומם אז לא אמרי' בהמתן וכו' וע"ש הר"ן בחידושיו לחולין דף צ"ה ד' אך התוס' שם ה' ב' תירצו דלא אמרי' הכי אלא במידי דאכילה וכו' ע"ש:

קלח

בעל חוב קונה משכון לא אמרו אלא לענין שאם נאבד המשכון שמתחייב עליה בגנבה ואבדה או באונסין למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אבל כשהמשכון בעין ברשות מריה קאי ונותן לו מעותיו כנה"ג ח"מ סי' ע"ב הגהות ב"י אות כ"ג:

קלט

בעל חוב הא דאמרי' דאינו קונה משכון אלא במשכנו שלא בשעת הלואתו הני מילי כשיש לו שטר אבל אם אין לו שטר קני אף בשעת הלואתו דלגובינ' נקיט ליה הר"ב בית יוסף בח"מ סי' ע"ב ס"ס ד' בשם מ"כ וע' פי' משכנו שלא בשעת הלואתו במשנה למלך פ"י מה' שכירות הלכה א':

קם

בכוליה משערינן משום דלא ידעינן כמה נפיק מיניה היינו דוקא באיסור ודאי אבל באיסור ספק לא החמירו לשער בכל הכלי רדב"ז ח"א סי' רצ"ז:

קמא

ברכה הסמוכה לחברתה שאינה פותחת בברוך היינו דוקא כשברכה השניה שייכא למצוה שלפניה אבל היכא שהברכה שניה הוא על מצוה אחרת שאין לה שייכות עם המצוה שלפני' כגון ברכת כסוי הדם שהיא סמוכה למצות שחיטה אבל היא מצוה בפני עצמה למה לא תהא פותחת בברוך כנה"ג י"ד סימן כ"ח הגהות הטור אות ו' (וע"ש בהגה' ב"י אות ו') ובשיטה מקובצת לכתובות פ"ק דף ט"ל ד' ומ' א' קצת חילוקים נאים:

קמב

בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת וכו' נשחטה בחזקת היתר עומדת לא סמכי' אחזקה זו אלא כשהוברר לפנינו בבירור שנשחטה שחיטה ראויה אבל אם לא הוברר לנו בבירור שהשחיטה נעשית ע"י ישראל כדין וכהלכה כגון שאנו רואים אותה שחוטה במקום שגם הישמעאלים שוחטים לא מקרי שחיטה ראויה ולא אמרי' בה נשחטה בחזקת היתר עומדת שו"ת הרא"ם ח"ב סי' ך':

קמג

בתר תחלת הסעודה אזלינן דאיפליגו ביה הפוסקים ע"כ לא נחלקו אלא לענין הזכרה בלבד שאין שם מטבע ברכה מחודשת אבל כשיש ברכה מחודשת כה"ג חמיר טובא ונראה דלכ"ע לא יברך שו"ת גנת ורדים כלל א' ס' כ"ח):

קמד

בי דינא בתר בי דינא לא דייקי לא אמרינן אלא בדבר מוסכם מהכל או במנהג מפורסם בני חיי או"ח סי' שפ"ז:

קמה

בן י"ג שנה ויום אחד לאו דוקא יום שלם אלא מיד אחר י"ג מקרי גדול סמ"ע סי' ל"ה וכ"כ משנה למלך הלכות אישות פ"ב הלכה כ"א:

קמו

בני בנים הרי הן כבנים היינו דוקא לענין פריה ורביה אבל לא לענין אחר מוהרי"ק שורש מ"ד:

קמז

ביטול ברוב ל"ש אלא כשהאיסור מעורב בהיתר אבל כלאים ששניה' היתר ונאסרים ע"י תערובת כך אסור המרובה כמו המועט תוס' נדה ס"א ב' ד"ה בגד.

סליקו כללי הבית:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה