יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי החית · רפח
חילוף האותיות שהם ממוצא א' מחלפינן בין בלשון המקרא בין בדברי חז"ל. כן למדתי מהא דאמרינן בריש מועד קטן ב' א' ומאי משמע דהאי בית השלחין לישנא דצחותא היא דכתיב ואתה עיף ויגע ומתרגמינן ואת משלהי ולאי ע"כ ופי' רש"י שם משלהי ולאי וה"א מתחלף בחית וכיוצא בזה כתב הנימוקי יוסף שם וכן בסיוף פ"ב דף שע"ז ע"ב ד"ה הזגג פירש אומן כלי זכוכית ומחליפין גימ"ל בכ"ף הא קמן בהדיא דגם התנאים הוו רגילי למנקט מלתייהו בחילוף אותיות וכדבעי' למימר קמן ולשיטתיה זאת אזיל רש"י ז"ל בפרק הקומץ רבה ז"ך ב' ד"ה למעוטי שפירש דרך משופש כמו משובש דפ"א ובי"ת מתחלפין דכתיב (ישעיה י"ג) נשפה וכתיב נשבה בו ע"כ אלא שמה שכתוב שם נשפה והמציינים ציינו ישעיה י"ג נ"ל שהוא ט"ס וצ"ל נשפת ברוחך דמה ענין על הר נשפה דהרצון בו הר גבוה עם נשבה בו ומה שייך חילוף אותיות בזה וכן למדתי עוד מדברי הרא"ש ז"ל בפ' אלו טריפות סי' נ"ז שכתב לדעת ר"ת וז"ל ואפילו אי גריס מפוצלות פ"א ובי"ת מתחלפות בלשון הגמרא בפ' בכל מערבין דאפציל זרתא כמו דאבציל זרתא ובלשון המשנה הבקר כמו הפקר ע"כ וכ"כ שם הר"ן וכן ראיתי עוד להתוס' בחידושי ברכות כתיבת יד פ' היה קורא שפירשו אפרקדן אפוריא קדל ונו"ן מתחלפת בלמ"ד כמו אל פשטתם היום כמו אן פשטתם היום וכן נשכה לשכה ע"כ וכן על מאי דאיתא בפ"ק דב"ק י"א א' יביא עדורה לב"ד מצאתי בשיטה מקובצת שם שכתב בשם ר' ישעיה אדורה והוא לשון אחד דאל"ף מתחלפת בעי"ן והכי אוליפנא תו ממאי דאשכחנא להרמב"ם והר"ש והרא"ש והערוך גבי שסורחת את היד שבסוף מס' כלים שיחד כולם פירשו שהחי"ת תמורת הכ"ף וכן בספ"ה דמקואות גבי חרדלית כתב הרמב"ם הומר בו החי"ת במקום ה"א וכן כתבו שם הרא"ש והר"ש שהוא כמו הרדלית יעויין שם וכן ראיתי עוד להר"ש בפ"ג דטבול יום משנה ג' שפירש ביצים שנקפן דתוספתא שהוא כמו נקבן כדאשכחן במסכת פאה פ"ו הבקר במקום הפקר ע"כ וגם הראב"ד ז"ל בפי"ד מה' טומאת מת על לישנא דתוספתא כתב ולא ממנעי רבנן למכתב פ"א תחת בי"ת הפקר הבקר ע"ש ומצאתי דבר זה יותר מבואר בס' תמים דעים סי' קע"ז גבי סקבא דשתא ריגלא הילך לשונו ואני ראיתי לומר כי סקבא הוא ענין עלילה מלשון התרגום שמתרגם עלילו' דברים תסקופי מילין לאסתקופי עלנא ואם זה בבי"ת וזה בפ"א אין בכך כלום כי שתי האותיות האלה ישמשו בענין אחד בכמה מקומות בגמרא ובלשון הכתוב וכו' ולרבותינו ז"ל הבקר לעניים הבקר כמו הפקר וכן בשמות יחליפו אותם שובך ושופך ואומרים בן פקועה במקום בן בקועה מפני שנבקעה ומצאו בה בן תשעה חי והרבה נמצאים בענין זה עכ"ד הרי דבבירור כתב דגם בלשון רז"ל נשתמשו בחלוף אותיות וכן כתב מהר"י קורקוס בפי"ב מה' ביכורים הלכה ט' בענין בן פקועה ורד"ק בשמואל א' סי' י"ז פסוק כ"ח והר"ב ערוגת הבשם בפ"א דף ה' ע"א לך נא ראה וע"ע בס' הערוך ערך ער וסוף ערך ספג וערך עקץ ועכל וקסם ומוהריק"א בכלליו ביבין שמועה דף י"ד א' ותי"ט רפ"ו דפאה גבי הבקר לעניים וחזון נחום מס' טהרות דף ר"ן ע"א ושושנים לדוד פ"ב דכלים משנה ג' ואתה תחזה שכולם נתנבאו בסיגנון א' לפרש דברי המשנה והתלמוד בחילוף אותיות וכמדובר ואם מעט ואוסיפה לך עוד שכ"כ תו התי"ט בפ"ג דשבת מ"ג ובפ"ב דביצה מ"ח ופכ"א דכלים מ"א ד"ה ובעירה ופי"א דפרה מ"ט ופ"ט דנדה מ"ח ופ"א דעוקצין מ"ב ושם פ"ב מ"ו ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת אני בעניותי לא יכולתי להלום מ"ש הרמ"ז ברפ"ו דפאה דלא ניחא ליה במ"ש התי"ט שם דטעם אמרם הבקר הוי משום חילוף אותיות דזה לא שייך רק בתורה שכולה שמותיו של הקב"ה אבל דברי רז"ל אין לפרשם בס' דקדוק התורה בהתחלפות האותיות ממוצא אחד כי בני אדם מה להם להחליף אותיות כי אם לבחור לשון ערומים ודבר אמת כי אחרי המחיל' רבה לא צדק בזה ודברי כל הנך רבוואת' דאייתינ' הויין תיובתיה. וחילוף אותיות הואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא שראיתי להרב זרע יצחק שכתב בר"פ שני דייני גזירות וז"ל ואלולי דמסתפינא הייתי אומר דתרווייהו דגזירות וגזילות א' הוא והלמ"ד והרי"ש מתחלפין ע"פ דקדוק וכמו באלמנותיו ודינו בארמנותיו וכמו ויגזול על ימין ודינו ויגזור והרי"ש מתחלף עם הלמ"ד וכן הכא עכ"ל ודברים אלו דחויים מעיקרם כי כל מבין עם תלמיד יודע דלא שייך חילוף אותיות אלא באותם שהם ממוצא אחד **(*)** ולמ"ד ורי"ש לאו ממוצא אחד הם והדמיון שהביא מאלמנותיו שדינו כמו בארמנותיו אינו צודק כלל דאלמנותיו הוא נגזר מל' אולם ושרשו אלם ולאו מטעם חילוף אותיות הוא כמ"ש הרד"ק בהדיא בס' השרשים ע"ש והדמיון השני שהביא מויגזול על ימין שגה ברואה דניתי ספר ישעיה ונחזי דבסי' ט' כתיב בהדיא ויגזור על ימין ורעב וכו' והוא פלא: