יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי החית · רפו
חכמים עשו חיזוק לדבריהם וכו'. אמרינן אף בדברים שיש להם סמך מן התורה (ועיין ספר כהונת עולם דף פ"ז בארוכה) כן למדתי מדברי ה"ה ספ"ו מהלכות שבת שכתב א"נ אפי' ע"י ישראל החמירו בתחומין דדבריהם יותר מד' אמות דרה"ר דאורייתא לפי שדבריהם צריכין חיזוק הרי דאע"ג דתחומין יש להם סמך מן התורה כדאמרי' בפ' מי שהוציאוהו נ"א א' קאמר שעשו בהן חיזוק שוב ראיתי שיש סמיכות לזה מן הש"ס ומדברי הרמב"ם גופיה דהא בפ' הכותב פ"ד א' איתא ורב סבר ירושת הבעל דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה אע"ג דבפ' יש נוחלין קי"א ב' מקראי קא ילפינן לה וכ"כ שם הרמב"ם בפי' המשנה וירושת האב קבלנו מפי השמועה וכן ירושת הבעל לאשתו וכו' דהיינו לומר מילפותא מקראי כדאיתא שם בש"ס ועם כל זה כתב בפי"ב מה' אישות הלכה ט' ובפ"ו מה' נחלות אע"פ שירושת הבעל מדבר הם עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה וכ"כ עוד ספי"א מה' שמיטה ונלע"ד דמכאן תשובה מוצאת על מ"ש מרן בכ"מ פ"ג מה' נדרים הלכה ט' לדעת הרמב"ם דמילי דרבנן שיש להם קצת סמך בתורה לא אתו לזלזולי בהו ולפיכך אינם צריכים חיזוק וקרוב לזה כתב לדעת בה"ג בב"י א"ח סי' תרי"ג גבי מעבר לשוט ע"ש דהא קחזינן ליה להרמב"ם גבי ירושת הבעל דאסמכתא גמורה היא כתב ועבדו בה רבנן חיזוק ובלא זה נמי הא איכא לאוכוחי איפכא מדברי התוס' בפ' חזקת הבתים מ"ט ב' שכתבו וז"ל ועוד מצינן למימר דלא עשו חיזוק אלא בדבר שיש לו שורש מן התורה כגון ירושה דאיכא ירושה מדאורייתא אבל בדבר דליכא כוותיה בדאורייתא לא עבוד רבנן חיזוק ע"כ אלמא משמע דיותר מסתבר לומר דעשו חיזוק במילתא דרמיזא בדאורייתא טפי משאר תקנות חכמים שאין להם סמך ורמז מן התורה: