אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הזין › רסד

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הזין · רסד

כללי הזין

זאת אומרת. לעולם כשיש משנה או ברייתא ואומר עליה זאת אומרת פירושו היא דבלאו אותה משנה או ברייתא לא הוה ידעינן ההוא דינא דאי בלאו ההיא הוה ידעינן הדין אמאי צריך למידק כן מהמשנה או ברייתא אלא ודאי דאותו הדין לא שמעינן ליה כלל זולת אותה המשנה או ברייתא כן כתב מוהר"ש אלגאזי ז"ל בס' גופי הלכות כלל רכ"ה בשם הרב שמואל בן סיד ז"ל ואני בעניי לא ברירא לי הך כללא שהרי מצינו בפרק הבונה ק"ג ב' דקאמר זאת אומרת ויליף ההיא מלתא מדוכתא אחרינא והכי איתא התם אמר ר"י מצינו שם קטן משם גדול מי דמי מם דשם סתום מם דשמעון פתוח אמר רב חסדא זאת אומרת סתום ועשאו פתוח כשר מיתיבי וכתבתם שתהא כתיבה תמה וכו' הוא דאמר כי האי תנא דתניא ר' יהודא בן בתירא אומר נאמר בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם הרי מ"ם יו"ד מ"ם מים מכאן רמז לניסוך המים מן התורה ומדפתוח ועשאו סתום כשר סתום נמי ועשאו פתוח כשר מי דמי וכו' ע"כ הרי קמן מבואר דאף דקאמר רב חסדא זאת אומרת יליף לה נמי מברייתא אחריתי וכדמוכח פשטא דסוגיא דלא קאמר אלא כי איתמר דרב חסדא אהך ברייתא איתמר כדרגיל תלמודא בכמה דוכתי דאז הוה משמע דהדר ביה מקמייתא אך קאמר הוא דאמר כי האי תנא וכו' כלומר הוא דאמר על מתניתין זאת אומרת סתום ועשאו פתוח כשר אע"ג דתניא בברייתא וכתבתם שתהא כתיבה תמה וכו' משום דאשכח בברייתא אחרת דמ"ם יו"ד מ"ם דהכי מוכחא וכן מצאתי עוד בפ"ק דיומא ו' ב' דקאמר אמר רב תחליפא אבוה דרב הונא בר תחליפא משמיה דרבא זאת אומרת טומאת המת הותרה היא בצבור ולבתר הכי אפליגו בה רב נחמן ורב ששת ופרכינן עלייהו ומסקינן תנאי היא דלרבי יהודה הותרה בצבור ולר"ש דחויה היא בצבור הרי דאע"ג דנקט לישנא דזאת אומרת ילפינן לה נמי מפלוגתא דאמוראי ותנאי דברייתא אחרת ותמצא עוד דוגמתו בפ' ערבי פסחים קי"ד ב' דקאמר ר"ל זאת אומרת מצות צריכות כוונה ולבסוף דחינן ליה ומוקמינן לה כתנאי מתוך ברייתא אחרת דשמעינן ליה לרבי יוסי דנימוקו עמו דס"ל דמצות צריכות כוונה יע"ש וע"ע תוס' דיבמות ל' א' ד"ה אמר וגדולה מזו מצינו דאף בדבר הנלמד מקראי קאמר הך לישנא דזאת אומרת על הברייתא ומצאת כי תדרשנו בפרק אלו מגלחין י"ז ב' דקאמר רב חסדא זאת אומרת אבל אסור בתכבוסת ולעיל מיניה בדף ט"ו ע"א ילפינן לה מקרא דוישלח יואב תקועה וכו' ע"ש אתה הראת לדעת דאין מקום לזה הכלל דכייל לן מר שמואל ו' סידילייו ז"ל אחרי אחר מצינו הפך מזה בגמרא ומעתה אל יקשה בעינינו מה שהוקשה בעיניו ז"ל דאי בלאו ההיא משנה או ברייתא כבר ידענו אותו הדין אמאי צריך למידק הכי מתוך דברי המשנה או הברייתא כי על כרחינו צריכים אנו לומר דכוונת האמורא באמרו זאת אומרת היא שגם מאותה המשנה או ברייתא נוכל ללמוד אותו הדין המפורש במקום אחד וטובא אשמועינן בזה דאיכא תנא אחר דהכי ס"ל וכעין מאי דמצינו בדוכתי טובא בגמרא דלאמורא דכבר אתותב מחדא משנה או ברייתא מהדרינן לאותובי עליה בדוכתי אחריני לידע אי תהוי תיובתא נמי מאידך עיין בעירובין ל' א' ובפסחים ק"ב א' וביבמות מ"א ב' ובב"מ י"ב ב' ובנדה ס"ח ב'. אמנם מה שהוקשה בעיני טובא בענין זה הוא מה שסיימו הנך רבנן ז"ל ואמרו ועיין בפרק המוכר את הבית גבי תנו רבנן בן לוי וכו' ואחזה אנכי אשית לבי בדברי הש"ס שם וכפי פירוש רשב"ם שם קא חזינא דשפיר קאמרו דהכי איתא התם ס"ג א' אמר ר"ל זאת אומרת המוכר בית לחבירו ואמר לי ע"מ שדיוטא העליונה שלי דיוטא העליונה שלו למאי הלכתא רב זביד אמר וכו' רב פפא אמר וכו' ופרכינן בשלמא לרב זביד היינו דקתני זאת אומרת אלא לרב פפא מאי זאת אומרת קשיא ופירש רשב"ם ז"ל וז"ל בשלמא לרב זביד וכו' היינו דקתני במילתיה דר"ל זאת אומרת שהוצרך ר"ל ללמוד מן הברייתא דליהני יתורא לשיור מקום דמסברא לא הוה אמרינן וכו' אלא לרב פפא מאי זאת אומרת למה לי לר"ל לומר זאת אומרת לאשמועינן דאהני יתור לחזור ולבנות הדיוטא אם תפול בלא הברייתא נמי הוה ידעינן דאהני יתור תנאי שלא היה צריך לטפויי מלתא או הא דרב פפא או שום דבר בעולם כדאמרינן במתניתין ומודה ר"ע וכו' ומברייתא לא שמעינן ליה טפי ממתניתין וכו' עכ"ד הרי שמדברי הש"ס עם פירוש רשב"ם מוכח שפיר כדבריהם אכן אחר החיפוש מצאתי להרב רבינו יוסף הלוי בן מיגש לחדושיו לבתרא שם דנייד מפירוש רשב"ם ז"ל ופירש בשני אופנים אחרים ודרך אחד לשניהם דקושיית הש"ס לא הוי כלל משום דכבר שמעינן לההיא מילתא דרב פפא ממתניתין אלא הכוונה היא דלרב זביד זווגו עולה יפה עם ברייתא דבן לוי וכו' אלא לרב פפא מאי זאת אומרת כלומר מה ענין זה אצל מעשר הרי חלוקים הם בעניינם זהו קיצור כוונתו השייך לעניינינו ואידך ז"ל גמור אם חפץ אתה לעמוד על עיקרן של דברי' ועוד מצאתי להרמב"ן ז"ל שתמה על דינו ופירושו של הרשב"ם וכתב שגם ר"ת ז"ל אחיו הרבה להקשות עליו ולבסוף פירש כדרך הר' ן' מיגש ז"ל דקושית הש"ס על רב פפא הוא משום דלא דמי אמעשר ונמצא א"כ דלדעת הני רבוואתה אין לנו מקום כלל ללמוד זה הכלל מסוגיא זו ואף רשב"ם ז"ל לא כתב בביאור שלעולם לא יראה ולא ימצא בגמ' זאת אומרת דשמעינן ליה מדוכתא אחריתי כי בודאי לא נעלמו ממנו ז"ל כל הנך דוכתי שהבאתי למעלה אמנם עכ"ז פירש קושית רב פפא בדרך זה משום שעל הרוב כן הוא שכשאומר הך לישנא דזאת אומרת לא ידעינן אותו דינא בלתי אותו דיוק אבל אין ה"נ שלפעמים יבא זה הלשון גם על דין הנלמד ממקום אחר ונלע"ד לומר כפי דרכו דלהכי אסיקנא בקשיא בלחוד ולא בתיובתא משום שהוא דבר קשה להשיב עליה אך לא קשיא כ"כ כיון שמצינו דוגמתו בגמ' אך על מהר"ש אלגאזי ומהר"ש סידיליו ז"ל ודאי קשיא דכיילו לן הך כללא בהאי לישנא שלעולם בכל זאת אומרת שבש"ס לא ידעי אותו הדין זולת ההוא דיוקא דליתא יען מזה ומזה הם כתובים בגמ' וכמו שהוכחתי ועיין תוס' פ"ב דכתובות י"ט סע"ב ד"ה אמר שתירצו דזאת אומרת קאמר אף דברייתא אחריתי פליג:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה