אור ברסלב
יד יצחק - ב תענית › דף ו.

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

תענית · דף ו.

תענית

כמאן אזלא הא דתניא רשב"ג אומר גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה אתה מונה בהם רביעה ראשונה שנייה ושלישית כמאן כר' יוסי כו' ושאל בתלמודין בשלמא רביעה ראשונה לשאול (בתפלה ותן טל ומטר) שלישית להתענות (אם לא ירדו גשמים) שנייה למאי אמר ר' זירא [לנדרים דתנן] הנודר עד הגשמים אסור עד שתרד רביעה שניה וכתב מרן וז"ל תמוה לי אמאי לא נקט נמי לשכירות בתים דקתני ברישא דמתניתין שם המשכיר בית לחבירו עד הגשמים עד שתרד רביעה שניה עכ"ל ואולי נאמר בזה דבאמת דין זה דרישא דמתני' לא הובא בהרמב"ם ז"ל בהלכות שכירות ובטוש"ע חו"מ ויש להתבונן על מה זה ולמה השמיטו דין דמתני' ואף דבעין משפט שם ציין מיימון פ"ו מהל' שכירות ה"ז טוש"ע ח"מ סימן שי"ב סעיף ה' ו' אבל אין שם אף רמז מזה ובכל הלכות שכירות ברמב"ם וטוש"ע לא נמצא זה הדין אכן נראה לומר בדעתם ז"ל דמפרשי דמשנה זו הוי רק דברי ר"ע אבל חכמים לא. סבירא להו כוותיה דהכי איתא שם (פרק ט' דשביעית מ"ו) המלקט עשבים לחים (אוכל בלא ביעור) עד שייבש המתוק (היינו לחלוחית הארץ) והמגבב ביבש עד שתרד רביעה שניה כו' ר"ע אומר בכולן עד שתרד רביעה שניה. כיוצא בו המשכיר בית לחבירו עד הגשמים עד שתרד רביעה שני' וכו' וס"ל לרבותינו הנ"ל דגם כיוצא בו הזה הוי מדברי ר"ע לבדו וכבר ידוע דהלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו כעירובין (מ"ו ב'). וע"כ השמיטו דין זה ולכן מטעם זה לא הובא רישא דמתניתין גם בתלמודין אבל דין הנודר הוי סתם מתני' גם בנדרים (ס"ב ב') וכן נפסק גם ברמב"ם ז"ל פ"י מהל' נדרים ובטוש"ע י"ד סי' ר"ב דאסור עד רביעה שניה. ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה