יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
תמורה
דף לד.
[רש"י ד"ה כל הנשרפין] לא יקברו [דילמא אתי אינש] ואשכח להו ואכיל להו עכ"ל. וכתב מרן וז"ל קשה לי למאי צריך טעמא לזה כיון דמצותו בשריפה פשיטא דלא יקבר לבטל מצותן עכ"ל ואולי נאמר בזה דהנה הכא בסוגייתן איתא דנקברין אפרן אסור ונשרפין אפרן מותר והתוס' ז"ל לעיל (ל"ג ב') גרסי כן במתני' להדיא וכתבו וז"ל צריך עיון טעמא מאי ואומר מורי הרמ"ר דנשרפין כיון שצוה הכתוב לשורפן אחר שעשה הוי כאילו נעשית מצותו ואין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו ה"נ כיון שנעשית מצותו הלך איסוריה כו' עכ"ל ולכן לא חשיב רש"י ז"ל לטעם מספיק לומר דמשום זה לא יקברו כל הנשרפים מדנצווינו על השריפה. דדילמא הא דכתב לן רחמנא שריפה לאו דשריפה דוקא הוא (ואם יקבור יעבור על מצות רחמנא) רק אדרבה רחמנא לאקולי אתא דאחר שישרוף ויעשה מצותו מותרין. ע"כ כתב רש"י ז"ל הטעם דילמא אתי אינש ואשכח להו וגזירה זו מוכחת גם בתלמודין דרמי ליה טבי לרב נחמן תנן שער הנזיר יקבר ורמינהו האורג מלא הסיט משער הנזיר ופטר חמור בשק ידלק השק ומשני לבסוף כאן בשק כאן בשער דבשק כיון דכתיב שריפה ואמרת יקבר אתי אינש ומיתהני בה וכפרש"י ועי':