יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
עבודה זרה · דף סב.
[תוס' ד"ה נמצא זה] בסוף הדיבור כתבו וז"ל ואע"פ שאמרנו שאסור לפרוע חובו מפירות שביעית משום דלאו לאכלה הוא מ"מ לקדש אשה מותר אע"ג דלאו לאכלה הוא כדאמרינן בפרק האיש מקדש מעשה באחר שקידש חמש נשים בכלכלה של שביעית ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות הא אחרות מקודשות וטעמא [דמשום פריה ורביה אקילו] בה רבנן ומיהו יש לדחות דהתם דיעבד אבל לכתחלה אסור עכ"ל. וכתב מרן וז"ל להדיא איתא בירושלמי ספ"ק דשביעית אר"י זאת אומרת שאסור ליקח אשה מדמי שביעית וצ"ע עכ"ל ואולי נאמר בדעת התוס' ז"ל דהתם בירושלמי אמרו להדיא שאסור ליקח אשה מדמי שביעית והתוס' כתבו דמותר לקדש אשה בפירות שביעית ולכאורה יש מקום לחלק ביניהם דהא תנן בשביעית (פרק ח' מ"ז) דאחרון אחרון נתפס בשביעית והפרי עצמו אסור וכמפורש בברייתא המובא לעיל (נ"ד ב') כיצד לקח מפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערין בשביעית לקח בבשר דגים יצאו בשר ונכנסו דגים וכן לעולם. ולכן אם מקדש אשה בפירות שביעית אף דלא שייך להכניס האשה בקדושת שביעית מ"מ לפחות לא הוציא שום דבר מקדושת שביעית דהלא הפרי נשארה בקדושתה משא"כ אם מקדש אשה בדמי שביעית הלא מוציא המעות מקדושתייהו כדין כל דבר הנקנה בפירות שביעית שכשמחליף עוד הפעם יוצא הדבר מקדושתייהו רק שנתפס דבר אחר במקומו והכא באשה הא לא שייך דנתפס בה קדושת שביעית ע"כ לקדש בדמי שביעית אסור כהירושלמי שם אבל בפירות שביעית ממש כמתני' דקדושין בזה שפיר כתבו התוס' דמותר לכתחלה לקדש ועי':