יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
נזיר · דף ה.
ר' נהוראי אומר נזיר עולם מגלח אחת לשלשים יום מ"ט גבי כהנים דמגלחין לשלשים יום משום דאיכא כובד הכא נמי איכא כובד וכתבו [תוס' ד"ה מ"ט גבי כהנים] וז"ל וא"ת והא כהנים עצמם ילפינן מסתם נזיר פרע פרע דמקילין אחת לשלשים יום וא"כ ניליף [נזיר עולם מסתם נזיר דהויא שלשים יום כו' עכ"ל וכתב מרן וז"ל קשה לי הא פשיטא דאין ללמוד נזיר עולם מנזיר סתם דהתם פסק נזירותו ונזיר עולם עדיין נזירותו עליו אלא דילפינן תחלה כהן מנזיר פרע פרע דגבי כהן שיעורו שלשים יום ואמרי' הטעם גבי כהן משים כובדו וידעינן דשיעור כובד ל' יום וזהו העיקר מה דרצינו למילף שיעורא דכובד כמה הוי ומה שייכות למילף ענין זה מנזיר סתם עכ"ל ואולי נאמר בדעת התוס' דהנה רבי סובר דמגלח אחד לשנים עשר חודש ואמרו כאן בגמ' דיליף ימים דכתיב בגילוח דאבשלום שהיה נזיר עולם מימים דכתב בבתי ערי חומה בג"ש שהוא שנים עשר חודש ופשיט להתו' ז"ל דהא שאמרו בתלמודין בטעמא דר' נהוראי דגמר מכהני' ומשים דאיכא כובד לא משום דלית ליה ג"ש דרבי דזהו דבר שרחוק לאמרו דר' נהוראי לא קיבל ג"ש זו אלא דגם ר' נהוראי קיבל ג"ש זו אך דיליף ימים דאבשלום מעד חודש ימים ואף דהתם יש עמו חדשים והכא אין עמו חדשים מ"מ הא תנא דבי ר' ישמעאל זו היא שיבה זו היא ביאה ואף היכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן וכמי שאמרו בדעת רבי עדיין אפשר לומר לדעת ר' נהוראי כיון דמצינו בכובד דכהנים שהוא אחת לשלשים יום פשיט לו למנקט טפי ג"ש זו דעד חודש ימים והא דהיכא דאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן היינו היכא דלית לנו לתפוס ג"ש זו טפי מאידך ולכן הכא די לנו לימוד זה דכובד. וע"ז הקשו התו' דנילף נזיר עולם מסתם נזיר אחרי דאית לנו ג"ש דעד חודש ימים די לנו למילף מסתם נזיר ואף אם נאמר דאין הכרח לזה עדיין יש לומר לכאורה דתלמודין לאו לג"ש ממש כיוונו בימים ימים דהא דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן ואיך נאמר שנמסרה למשה ג"ש כזה. אלא שהוא כעין ג"ש דלא ידענו הפירוש מימים דכתיב באבשלום ולמדים פירושו מבתי ערי חומה דגם התם כתיב ימים או מעד חודש ימים ולא דמיא לכל. ג"ש דהתם אין שום משמעות בתיבה זו שנתנה לג"ש ורק דלמדים ממקום אחר דכתיב גם שם תיבה כזו ולכן פשוט לדעת התוס' דנוכל שפיר ללמוד דהאי ימים היינו חודש ימים מהא דמצינו כן בגילוח דנזירות סתם ואף דנזיר סתם פסק נזירותו ונזיר עולם עדיין נזירותו עליו כדברי מרן מ"מ הא מבואר בקרא דאין לו לחכות עד עולם דהא כתיב באבשלום שהיה מגלח ואיך שהוא פירוש דימים מ"מ מגלח היה ולגלות לן איזה ג"ש ולימוד נתפוס נוכל לידע מנזיר סתם וע"ז תירצו דלא מסתבר ליה ללמוד קדושת עולם מקדושת שעה ולהכי יליף מכהנים אע"ג דלמד מן הלמד משום דכהנים נמי קדושת עולם הוו עכ"ל. ור"ל דכיון דכהן קדושתו עולם ונזיר סתם הוא לשעה הוי כמו ללמוד נזיר מן הדיוט ולכן לא נוכל להסתייע מזה כלל אף לא בפירוש דקרא כיון דקדושתייהו לא דמו להדדי אבל מסברא זו שנזיר עולם לא פסק נזירותו ונזיר עולם עדיין נזירותו עליו מזה לא ידחה לימודנו וכמ"ש ועי':