יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
מעילה
דף יא:
[תוס' ד"ה תורים] שלא הגיעו זמנן בסה"ד כתבו וז"ל ואם כן שמע מינה [כל היכא דקתני אין מועלין] ר"ל אפילו מדרבנן עכ"ל וכתב מרן וז"ל עיין מסכת ע"ג (מ"ב ב') וצ"ע עד כאן לשונו. עי' שם מה שכתבנו בזה בעז"ה:
דף טו.
והא אמר עולא אמר ר' יוחנן קדשים שמתו יצאו מידי מעילה דבר תורה במאי אילימא בקדשי בדק הבית אפילו כי מתו נמי לא יהא אלא דאקדיש אשפה לבדק הבית לאו אית בה מעילה וכתבו [תוס' ד"ה ואפי'] וז"ל והקשה רבינו חיים הכהן גדול מי דמי אשפה ראויה לפדות אבל האי לאו בר פדיון הוא דלאו בר העמדה והערכה הוא וי"ל דשמא קסבר קדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והעמדה א"נ מי לא עסקינן [דהעמידו מחיים] ולא הספיק לפדותו מחיים עד שמתו ואפ"ה קאמר עולא דיצאו מידי מעילה עכ"ל. וכתב מרן וז"ל עי' חולין (קל"ה א') תוס' ד"ה והא וצ"ע עכ"ל והוא דשם בתלמודין שאלו טעמא דכתב רחמנא צאנך (למעוטי קדשים דף טורים מראשית הגז) הא לאו הכי ה"א קדשים חייבים בראשית הגז הא לאו בני גיזה נינהו כו' הב"ע בקדשי בדק הבית כו' ופריך והא בעי העמדה והערכה וכתבו התוס' שם ד"ה והא בעי העמדה והערכה וז"ל וא"ת ולימא כשהעמיד והעריך ואח"כ עבר וגזז ופדה וי"ל דבשעת פדייה בעינן העמדה והערכה עכ"ל. והוא שלא כדבריהם דהכא ואולי נאמר בזה דאף כ"מ שהבהמה חיה ואפשר לקיים בה העמדה והערכה בשעת פדייה בודאי מעכב בה מ"מ כשהעמידה מחיים ולא הספיק לפדותה עד שמתה בזה נסמוך על מה דהעמידה מכבר וכמ"ש התוס' הכא. משא"כ התם הא לא שייך כל כך העמדה והערכה בגיזה דהוו כמקדיש עצים ואבנים וכמו שכתבו התו' שם ד"ה והא הנ"ל רק כיון שהיה הגיזה מתחלה מחובר בבהמה שהיא בת העמדה והערכה מ"כ צריך העמדה והערכה וכיון דטעמא דהוצרכו להעמדה והערכה הוא משום דאתו מחיבור הבהמה לכן כל זמן שהבהמה עדיין חיה ובה אנו צריכין לקיים העמדה והערכה בעינן ג"כ לקיים העמדה והערכה אף במה שנגזז ממנה דאיך נחלוק בינה ובין היוצא ממנה ועי':