יד דוד על תענית· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כו:
תענית ומעמדות מי איכא מוסף לדעת הרמב"ם והר"י אבן מגא"ש שכתבתי במשנה צ"ל דלא הוה גרסי במעמדות דמה קשה ממעמדות דוודאי בכל יום הוה וכ"כ בכסף משנה ע"ש:
מנחה ונעילה דכל יומא שכיחא שכרות עיין בשבת י' בתוספות והקשה בהליכות אלי דף י"ז ע"ב דהא שכרות גופיה אינו אלא מדרבנן כדמסקינן בסוף הסוגיא אסמכתא נינהו ומדרבנן ולקולא א"כ כיון דשכרות גופיה גזירה א"כ הוה שכיח שכרות גזירה לגזירה ע"ש. ובאמת אין לדמות גזירות חכמים זו לזו כמבואר בענין זה בהליכות עולם דף ויו ובכללי מהרי"ק דף ק"ב ותו דבהא איכא למימר דחדא גזירה היא דכל היכא דשכיח שכרות לא ישאו כפיהם ורשי' שכתב דילפינן שכור מדכתיב יין ושכר אל תשת ונשיאת כפים מעין עבודה באמת לכאורה דבריו תמוהים חדא דמדרבנן הוא ותו דמהקישא ילפינן. ואפשר דכוונתו דוודאי לא הוה מסמכינן על הך הקישא דנשיאת כפים לנזיר וכי מה ענין זה לזה אלא לפי שראו חכמים שיש סברא לאסור נשיאת כפים בשכרות דהוה מעין עבודה ועבודה אסור מדאוריית' ואסמכוה אהך היקשא ובט"ז שכתב בסימן קכ"ח דהך היקשא דאורייתא דבריו תמוהים וכבר השיג עליו (באלי' רבה מנהג) [לוח הטעות: באלי' רבה: מנהג] כר"מ. מהר"י קולן שורש קע"א. ליקוטי הרמב"ן דף ז' ע"א:
ארוי לא מורינן. ואי עביד שבקינן. עיין עין משפט ג':
הלכה כר' יוסי. סוטה ל"ט ד"ה במנחתא:
והאידנא כהנים מ"ט פרסי ידייהו במנחה. ליקוטי הרמב"ן ז' ע"ד:
רשי' ובטל התמיד לפי שגזרו המלכות גזירה מלהקריב עוד והקשה בחקרי לב מהא דאמרינן בעירוכין י"א דעולת חובה לא הוה דבטל התמיד אלא עולת נדבה באקראי בעלמא ואי ס"ד דגזרה המלכות מ"ש עולות חובה מעולת נדבה ובע"כ צ"ל הטעם כמ"ש רשי' שם שמפני שהי' העיר במצור לא הי' להם עוד כבשים וכ"כ הרע"ב כאן אמנם באקראי הי' נמצא בן בקר ונ' דאינו ראי' די"ל דהתם בביתו ראשון מיירי והוי הטעם מפני שהי' במצור העיר אבל בבית שני י"ל מפני שהי' גזירות המלכות ואע"ג דתניא התם בעירובין והביא הגמרא לקמן בדף כ"ט וכן בשניי' זה לא קאי על השיר שהי' ג"כ בשני' לפי סברת המקשן דשיר הי' על הקרבן אלא על הזמן קאי שהי' באותו זמן ממש אבל לא לענין השיר דקרבן לא הוי ולפי סברת המתרץ שם ל"ק כלל דשיר הוה בלא קרבן. והרמב"ם בפ"ה כתב דבטל התמיד בראשונה. ולכאורא י"ל דמאי טעמא קאמר דוקא בראשונה ובשושנים לדוד כתב דהרמב"ם מפרש כפי' הרע"ב ולא ידעתי מנליה ותו דמה יתן ומה יוסיף וכי בשני לא הוה העיר במצור ואפשר מדאמר לקמן גמרא משמע דהוה בבית ראשון דאי הוה נמי בבית שני א"כ לחשבוה בתרתי ולומר ששה דברים אירעו בי"ז בתמוז כמו דחשיב בט"ב חרב הבית בראשונה ושניה בתרתי ולרשי' אפשר לומר דביטל התמיד לא הוי כ"כ צרה כמו חרבן הבית לכן לא חשיב בתרתי: