יד דוד על תענית· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יז:
כל הכתוב במגילת תענית כו' שער המלך ח"א ק"ג ע"ד. לשון הרא"ש והר"ן ושער אפרים סי' מ"ג עיין זרע יעקב סימן ע"ג:
רש"י ה"ג אתוקם תמידאי. רצוף אהבה:
תוס' ד"ה בעינן כו' והקשה בשמחת י"ט סימן צ"ב בשם מהרי"ט דאכתי קשיא דאף בלא שתיית יין אסורים בעבודה דהא טמאים טומאת זיבה וטומאת מצורעים וטומאת אלו לא הותרו בצבור וע"ש מה שתירץ ע"פ גמרא דזבחים דף ל"ב לעולא דאמר הואיל והותרו לטומאתן הותרו נמי לזיבתן ע"ש ובאמת לדעתי אין זו מספיק דהא משמע שם דעולא דוקא הכי ס"ל וגם לא ראיתי להרמב"ם שפסק כן. ובעיקר הקושיא אינני מבין חדא דהא לטומאת אלו יכולין לטבול וטהורין ואי אמרת דבעי הערב שמש וא"כ בין כך ובין כך סר יינו מעליו אבל עכ"פ וכי כל הכהנים טמאים טומאת זבים ומצורעים הא וודאי מיעוטא נינהו וצ"ל משום הנגיעה שנגעו בזבים ומצורעים אבל גם לזו י"ל דלאו כ"ע זבים ומצורעי' נינהו ומן הסתמא לא חיישינן לנגיעה באדם דהא בוודאי לדינא דאורייתא קיימינן דאי לטומאת דרבנן בוודאי יש עדיין כמה חששות אמנם לדינא דאורייתא בוודאי לא חיישינן ויותר יש להקשות הא בוודאי בעלי קרי נינהו כהנים הנשואים ואי משום דבימי חכמי התלמוד היה טובלים לטומאת קרי מ"מ הא טבולי יום נינהו ואפשר לומר דטמאים באמת מותרים מה"ט אלא שלפ"ז אין לכהן לעמוד בטומאתו מחששא דשמא יבנה בית המקדש וצ"ע. ושוב ראיתי שגם בארעא דרבנן מהדורא בתרא סימן ק' הקשה קושיא זו בשם חכמי קונשטנדינא ובעפרא דארעא כתוב כמ"ש בתחלה דיכולין לטבול והא ל"ק כמ"ש דטבולי יום נינהו:
תוס' ד"ה דבר זה. עיין שער המלך ח"א מ"א ע"ג מגילת ספר לאוין קס"א ע"ב ע"ג רצוף אהבה סימן צ"ח וסימן ק"ח שו"ת זרע אמת בחדושים סי' מ"ד וראיתי במלך שלם ח"ב דף ל"ג ע"א שהקשה על הגמ' דהא מרבינן ערל כי טמא וא"כ מאי מקשה קודם דאתי יחזקאל מאן אמרה. והדבר פשוט דר"ע ס"ל דוקא הכי אבל רבנן לא ס"ל דערל כי טמא ותו דאף ר"ע לא לכל מילי אמרה. ועיין ביבמות ע"ב דאמר לא לשתמט תנא כו' ע"ש ובחגיגה ד' ובשאר מקומות דהביא הך דר"ע: