יד דוד על תענית· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ד.
שלשה שאלו שלא כהוגן כסף מזוקק דף ל':
יכול אפילו חיגרת או סומא. אמרי שפר למהראנ"ח דף י"ד:
אשר לא צויתי זה בנו של מישע. משכנות יעקב כ"ב ע"ג:
יפתח כו' יכול אפילו דבר טמא. באמת מעשה דבת יפתח הוא תמוה וכל המפרשים לא מצאו מנוח ועיין בכלי יקר שם ובמהרש"א כאן ומה שהשיג עליו במקום שמואל סימן ל"ו דבב"ר גופיה מקשה הלא הי' פנחס שיתיר את נדרו וא"כ למה הקשה מהרש"א על רש"י דלא חל הנדר ולמה לא מקשה על המדרש הדברים פשוטים דמהרש"א מקשה על המדרש וגם על רש"י שהביאו ומה שתירץ באברבנאל דפירש היתר הנדר היינו להתיר בהוראה כנראה דבכלי יקר לא נתקררו דעתו בזה ועם כל מה שהאריך בזה במקום שמואל להביא ראיי' מדברי הרמב"ם ולדרוש פסוקים אפילו נאמר דהי' הנדר חל היינו לקדושת דמים אבל לא להקריבה ח"ו ואפילו לא לפרישות ובוודאי הי' ביד יפתח ליתן הדמים מבלי שצריך שיתיר את נדרו ומכ"ש אם נאמר שהיתה קריבה ממש. ועיין בסוף ספר תיקון יששכר ובע"כ צ"ל שלא הי' באותו הדור בקי בהלכה אלא פנחס ובפרט לפי מה שדרשו חז"ל אלכה לי על ההרים אל הסנהדראות ואם הי' סנהדראות בוודאי הי' בקיאים בדינים וגם דינים אלו פשוטים שאסור להקריב אדם ואף גם אדם עצמו אינו נתפס בקדושה רק לקדושת דמים ותו אטו לא הי' בכל ישראל מי שיתיר נדר זולת פנחס סוף דבר בכל הצדדים אין אנו יכולי' לעמוד על סוף דבר זה דמעשה יפתח ובתו עד יבא מורה צדק:
רש"י ובנות אנשי העיר יוצאת משמע הנערה היוצאת תחלה מן העיר ויש לדקדק דלמה ליה לרש"י הנערה היוצאת תחלה ולכאורה י"ל דרש"י קשה ליה קושיות התוספות דאם היא חגרת או סומא לא יקחנה ובע"כ צ"ל דהי' נדרו הנערה אשר תצא בתחלה הוא רוצה לאמר לה הטי כדך וא"כ אפילו היא חגרת או סומא צריך לאמר לה אמנם הא רש"י כתב שלא יבין אליעזר ויקחנה וא"כ למאי צריך לומר זה כיון דתנאו הי' על הראשונה ועיין בכסף מזוקק דף ל':
רש"י ולא עלתה על לבי. עיין אמרי שפר למהראנ"ח:
תוס' ד"ה אפילו חגרית או סומא כו' דגבי אליעזר לא שייך. עיין אמרי שפר י"ד ורצוף אהבה ובלא"ה קשה לי דילמא הי' כנענים שם בחרן ותצא כנענית והרי לא רצה לדבק בזרע ארור ובע"כ צ"ל אורחא דמילתא נקט מה שדרך להקפיד באשה: