אור ברסלב

יד דוד על תענית· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ג.

דף ב:

אלא הא דתנן ניסוך המים כל שבעה מני. כתב רש"י דכר"א מצי אתיא והקשה במלכי בקודש דף קי"ב דהא כר"א נמי לא אתיא דהא מדר"א גמר מלולב ולא גמר מניסוך המים ש"מ דניסוך המים לא היה בראשון וכמ"ש לעיל בארוכה ובאמת ל"ק כלל דמנלי"ה דרש"י סבר כהתוספות דרש"י יסבור דלהכי לא גמר מניסוך המים דאי גמר מניסוך המים הוי באורתא ובאמת ר"א אינו סובר מאורתא ולשני הפירושים שכתב רש"י לעיל י"ל דאי ילפינן מניסוך המים הוי באורתא ואמנם התוספות באמת לפי פירושם זה הראשון סברי דבאמת לא אתיא כר"א ולפיכך הוצרך הגמרא לאוקמיה כרבי יהושע. ועיין עוד שם במלכי בקודש מה שכתב על דברי מהרש"א:

בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר. שנות חיים קמ"ג. תולדת יצחק:

רש"י אלא רבי יהושע היא דאמר משעת הנחתו והגיה בש"ס דפפ"ד דהיינו בשביעי והוא ע"פ מה שכתב רשי' בסמוך בד"ה האמר משעת הנחתו דהיינו בשביעי. אמנם לקמן דף ז' כתב רשי' ר"י היא דאמר משעת הנחת לולב הוא מזכיר דהיינו בשמיני וא"כ דברי רשי' סתרי אהדדי ומהרש"א בד"ה אי ר' יהושע נראה דס"ל דהכל חדא ומ"ש רשי' בשמיני היינו בשביעי ערבית וכמ"ש התוס' לעיל וא"כ מ"ש רשי' בשביעי היינו נמי בשביעי ערבית אלא דקשה דמשמע בסמוך מהגמרא דיש פלוגתא בין ר' יהושע דמתני' לרבי יהושע דברייתא ומנ"לן דפליגי ודילמא ר"י דמתני' נמי בי"ט האחרון דקאמר היינו מעי"ט האחרון וצ"ל דהגמרא מקשה בסמוך הי' ר"י באת"ל דאפילו את"ל דר' יהושע דמתניתי' לא סבר דמתחילין בשביעי מערב עכ"פ מתחילין בשמיני בשחרית ודלא כר' יהודה ומדברי הריטב"א בפסקא ור"א אומר נראה דמפרש בשעת הנחתו בשביעי ולא בערב. ועיין במלכי בקודש דף קי"ב ע"ד:

תוס' ד"ה אי ר"י בן בתירה דאמר בשני בחג הוא מזכיר נרא' דהתוס' ס"ל דזה אין סברא פשוטה כ"כ דמדרמיזא בשני נמי לא מתחיל לנסך אלא בשני וכמו שכתב רשי' המקשן לעיל דקאמר ומ"ש בשני דנקט דכי רמיזא כו' הרי דלא פשיטא דהוי בשני דוקא אלא מכח מה שאמר דמזכירין בשני מוכרח דניסוך המים לא הוי עד שני ולפיכך גם כאן צ"ל דזה היה הכרח המקשן מההזכרה. וע' רצוף אהבה שכ' בענין אחר:

תוס' ד"ה ואלו טל לא מעצר. שנות חיים קמ"ג. רצוף אהבה:

תוכן העניינים

יד דוד על תענית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה