אור ברסלב

יד דוד על תענית· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ב.

מסכת תענית פרק ראשון

חידושים למסכת זו בספר המכריע השגות הראב"ד על בעל המאור. תמים דעים סימן רמ"ח:

מאימתי מזכירין. עיין בתי"ט הטעם למה נקט מזכירין. ובקול הרמ"ז כתב דזכירה סתם הוא בלב ולהכי קתני מזכירין. וכ"כ גבי מזכירין יציאת מצרים בלילות בספ"ק דברכות. ועיין בשאגת ארי' סימן י"ג שגם הוא האריך להוכיח דאין יוצאין בזכירת יציאת מצרים בהרהור. אמנם בבשמים ראש המיוחס להרא"ש הנדפס מחדש בסימן קע"ג כתב דכל השנה יוצאין בזכירת יציאת מצרים בלב חוץ מליל פסח ונמצא דלא ס"ל האי כללא דקול הרמ"ז ועיין בית דוד. ושושנים לדוד:

והלא אין הגשמים אלא סימן קללה בחג. עיין סוכה ב' ד"ה דאי עביד.

אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתה ר"א קרא ליה עונתה משום דיליף ליה מלולב או מניסוך המים מיהו דסימן קללה הא אין שואלין רק מזכירין: ובתבואת שור קט"ו כתב דר"א לדברי ר' יהושע קאמר ואין צורך לזה דאף לדידי' שפיר קאמר בעונתו. ועיין בריטב"א שכתב ב' פרושים על בעונתו ותוס' ס"ל כפירש הריטב"א וכמו שאכתוב בסמוך:

רבי יהודא אומר העובר לפני התיבה עיין על לשון הר"ן פורת יוסף דף ק"כ ג':

ג' מפתחות בידו של הקב"ה פרי האדמה ח"ג דף ע"ב. שנות חיים ל"ד פרשת דרכים מ"ג ע"ב. מקום שמואל שער התרוצים. ועיין נידה ט"ו ד"ה מלאך:

תוס' ד"ה א"כ אם אתה אומר מזכירין. עיין בהליכות אלי דף ע"ב שנתקשה בלשון התוספות ונראה וודאי כמ"ש שם דכוונת התוספות לתרץ לשון א"כ דלמה לא קשיא ליה בלא"ה וכמו שכתב גם הריטב"א לזה תירצו דכוונת ר"א במה שאמר מוריד הגשם בעונתו היינו דהלשון משמע כן בעונתו והשתא הקשה ר' יהושע אם הלשון מוריד הגשם משמע בעונתו א"כ למה אינו מזכיר לעולם דעד השתא הי' סבור ר' יהושע דר"א סבר דחג זמן גשמים הוא ולא הי' יכול להקשות לו כן דלעולם יהי' מזכיר אלא הקשה לו דגשמים בחג סימן קללה אמנם השתא דאמר דמוריד הגשם משמע בעונתו א"כ יכול להזכיר לעולם. ועיין בריטב"א שיש מפרשים דר"א סבר דכך יאמר מוריד הגשם בעונתו ונראה דהתוס' בא לשלול זה הפירוש אלא דהלשון גופיה משמע כן וכמ"ש הריטב"א:

תוס' ד"ה וכתיב מכין הרים בכחו כו' אי נמי דהברכה מתחלת בגבורת מקשים א"כ אמאי לא מתרץ הגמרא כן בקיצור דלהכי נקט גבורת הגשמים משום דהברכה מתחלת בגבורה ונראה דטעם זה לא יספיק למה דתנן בברכות פרק ה' מזכירין גבורת גשמים בתחיית המתים ולמה צריך לומר בתחיית המתים כיון דמלשון גבורה ידעי' דהוא בתחית המתים אלא וודאי צ"ל דיש טעם אחר דקאמר גבורת גשמים וא"כ לא הוה ידעינן דהוא בתחיית המתים אם לא הוה אמר בתחיית ומ"מ זה הטעם שמתחיל הברכה גבורה יספק דלא ליתני כח או גדולת. מ"מ מזה דלא תני כח או גדולת לא הוה ידעי' דהוא באתה גבור דה"א חדא מהני לישנא נקט. ועיין ברצוף אהבה:

תוס' ד"ה ג' מפתחות. רצוף אהבה:

תוס' ד"ה וישמע אלי'. שנות חיים ל"ז. גופי הלכות קכ"א. רצוף אהבה:

תוכן העניינים

יד דוד על תענית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה