יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף קמז.
המנער טליתו. מרכבת המשנה פ"י דשבת הי"ח:
הרוחץ דיעבד אין לכתחילה לא. עיין חולין ג' ד"ה המניח ודף ט"ו ד"ה אלא צור:
תוספות ד"ה מהו לעשות מרזב כו' וכן פירש בערוך. כוונתם להביא ראי' לסברתם דהאיבעי' הוא משום איסור הוצאה ולא משום תיקון כמו שמפרש רש"י וכמו שכתבו בתחילת הדיבור לדחות פירוש רש"י והנה מפירוש הערוך מוכח דגם הוא מפרש משום איסור הוצאה אמנם בפירוש מרזב נחלקו התוספות על בעל הערוך בעניין עשייתו כי הערוך מפרש שמניח הטלית מקופל על צוארו צדו האחד על צד זה וצדו האחד על צד זה והאמצעי של הטלית משולשל על גבי חלל כנגד השדרה באופן שנראה כעין מרזב והם הקשו דאם כן אין עשוי' כעין כיס לכן מפרשים שהטלית אינו מקופל רק שמקבץ הקצוות ועל ידי זה נראה ככיסים:
תוספות ד"ה אף מי מערה. לכאורא נראה דכוונתם לומר דמי מערה היינו חמי אור דאי סלקא אדעתך דהם מי טבריה שהכניסם למערה וכמו שמפרש הרי"ף והגאון לכתחילה נמי שרי דסתמא תנן לעיל מי טבריה שרי ולא ניחא להו לחלק בין מערה שיש בו זיעה או לאו ולפי זה פרושם מכוון לדברי הרא"ש והרשב"א והדר כתבו דיבור אחר דיעבד אין אמי מערה כלומר חמין שהוחמו באור דאלו מי טבריה כולם שרי וכן נראה דעת הב"י בסימן שכ"ו שהשוה דעת התוספות בפרק חביות לדעת הרא"ש אלא דלפי זה קשה מאי ראי' הביאו מפרק שמנה שרצים ובע"כ כוונתם להא דתנן התם דרוחצין במי טברי' והרי הגמרא מוקי לה התם כרבי מאיר ואליבא דרבי מאיר צריך לומר דוקא כשהוא בנהר שרי אבל בקרקע אסור ואפילו להשתטף כמו שכתבו התוספות בפרק כירה. ותו דלפי פירוש זה התוספו' סותרים למה שכתבו בפרק כירה ובפרק שמנה שרצים לפיכך נראה לכוון דבריהם דהכא עם מה שכתבו בפרק שמנה שרצים דשם כתבו ב' פירושים דלפירוש הראשון הוא דמי טבריה ושרי דוקא בנהר אבל הא דקאמר דיעבד דקאי נמי אמי טברי' מיירי בגומא דדמי למרחץ (וזה עולה כפי מה שכתבו בפרק כירה) ולפי זה קשה דאם כן מאי הוה מי מערה דאין לומר מי טבריה שהכניסם למערה דהיינו סיפא מי טבריה שפירושו נמי שהכניסם לגומא וצריך לומר לפי זה דמי מערה הוי פרושו חמי האור אבל לפירוש רבינו ניסים גאון שכתבו שם דמי טבריה שרי שפיר יש לפרש דמי מערה הוי מי טבריה שהכניסם למערה ואין צריכין לפרש חמי האור וזה כוונתם כאן מי מערה חמין שהוחמו באור דליכא לפרושי מי טבריה דהא בלאו הכי קשה על מי טבריה דהא לכתחילה שרי וצריך לפרש מי טבריה שהכניסן בגומא ואם כן היינו מי מערה לפיכך צריך לפרש מי מערה על חמי האור (וזה הפירוש ראשון שכתבו שם בשמנה שרצים) ושוב כתבו דבשמנה שרצים פירשו דיעבד אין על מי מערה קאי ואם כן שפיר יש לפרש מי מערה על מי טבריה וזה עולה לפירוש רבינו נסים גאון ושני הדיבורים הכל אחד כמו (שכתוב) [נדצ"ל שכתב] מהרש"א. מיהו לפי נוסחת מהרש"א שפיר יש לפרש כפירוש הרב ב"י ולא קשה קושיא הראשונה שכתבתי דהא באמת לפי נוסחא זו לא הביאו ראי' משמנה שרצים וגם סתירה לא הוי דלעיל לא כתבו כן אלא לרבי מאיר אבל לדידן דלא פסקינן כר"מ אם כן אפילו בקרקע נמי שרי יש לאוקמיה מתניתי' דמי טבריה אפי' בקרקע ואפי' הכי שרי ומי מערה דוקא בחמי האור: