יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף קמא:
במה מגררו. ופירש רש"י לחדשים לכאורה קשה מנליה לרש"י דאפשר דהגמרא קאי אישנים אבל חדשים לגמרי שרי (כמו שאמרו לעיל) [לפי לוח הטעות צ"ל: ועיין באליה' רבה שנדחק בזה ואפשר לומר משום דס"ל לרשי' הא דקאמר לעיל] במה מקנחו אמנעל נמי קאי דקינוח מותר וכמו שכתב הב"י סימן ש"ב ודלא כמהרי"א והנה לעיל שפיר הקשה הגמרא במאי מקנחו דלכאורא יש לדקדק וכי זו ידוע שמותר לקנח עד שהקשה במאי מקנחו אלא וודאי דאין סברא לומר שילך כל השבת מלוכלך בטיט שברגלו ובוודאי צריך לקנח והקשה שפיר במאי מקנחו אבל הכא אי סלקא אדעתך אישנים קאי קשה מאי מקשה במאי מגררו וכי עד השתא שמעינן דשרי לגרר דילמא אסור לגרר וכי תימא אם כן ילך כל השבת מלוכלך בטיט זה אינו הא אפשר לקנח כמו שכתב הב"י דקינוח מותר לכן אי אפשר לפרש במאי מגררו אלא אחדשים ושפיר מקשה במאי מגררו ואין לומר מנל"ן דשרי דילמא אסור הלא הוא אמר בעצמו מגררין מנעל חדש. זה נראה לי כפתור ופרח בדברי רש"י. והנה סברת הב"י דקינוח מותר כתב בהדיא בה"ג דף ך' היכא עבד בחספא דרבא ע"ש ובדברי הרמב"ם מלבד מה שהקשה הרב המגיד קשה דיוקא דרישא אדיוקא דסיפא דברישא אמר אין מגררין חדש משמע אבל ישן אפילו גירר מותר ובסיפא אמר קינוח בישן מותר משמע גירר אפילו בישן אסור ותו דמשמע רישא דוקא גירור אסור בחדש אבל קינוח מותר ובסיפ' משמע דאפילו קינוח דוקא בישן מותר ואפשר דרישא רבותא קא משמע לן וסיפ' רבותא קא משמע לן רישא דגירר אפילו בחדש אסור וסיפא קא משמע לן דקינוח אפילו בישן מותר. ושוב מצאתי כן בשלטי גבורים והוא קרוב למה שכתב הרדב"ז בלשונות הרמב"ם סי' רס"ה בשם הרא"ם פאדווא בהגהותיו אבל לפי מ"ש באלי' רבא לא יצדק זה וקושיא על הרמב"ם במקומה עומדת:
הכא במאי עסקינן ברפוי [כו'] הניחא לאביי. יצחק ירנן ס"ד ע"ג:
פרק עשרים ואחד
הוציא תינוק חי. יצחק ירנן ס' ע"ג:
רבא כרבי שמעון סבירא ליה. עיין זבחים צ"ב ד"ה במלאכה. עיין לעיל ג' ד"ה הצד נחש: