יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף קלז:
רוב גובה של עטרה. והקשה בספר בריכות מים הנדפס מחדש בדף ע"ה למה הכא פשיטא ליה דרוב גובהה ורוב הקיפה מעכב ואלו גבי נחבסה הגלגולת בחולין מ"ב מספקא ליה אי רוב גובהה או רוב הקיפה ולא איפשטא ורק מספק מחמרינן ואם כן גם כאן מספק לא היה לן לחזור לחלל שבת וע"ש ולא ידענא מאי קושיא דכאן בוודאי קבלת חכמי התלמוד כך הי' דבשר החופה רוב עטרה על שניהם קאי מה שאין כן גבי טריפות לא היה להם קבלה הך ברובה היכי פרושו ותו מידי חד טעמא הוא כאן הטעם שלא יהי' נראה כערל ולפיכך שניהם מעכבי מה שאין כן גבי טריפות הטעם משום שאינו יכול לחיות אפשר דיכול לחיות ברוב גבהה או ברוב הקיפה עד דאיכא תרווייהו. ועיין דבר שמואל סימן קע"א:
קטן המסורבל בבשר. חזון עובדיה קס"ד ע"א:
ת"ר המל אומר. חזון עובדיה ט"ו ע"ג עיין לעיל כ"ה ד"ה חובה:
תוס' ד"ה מל ולא פרע. פרי האדמה ח"א דף ל"ו. חזון עובדיה ט"ו ע"ג:
תוס' ד"ה ידיד מבטן. רצוף אהבה:
פרק עשרים
נותנין לתלויה בי"ט. מגילת ספר לאוין ט' ע"ב:
דר"א עדיפא מדר' יהודה. עיין פסחים ס"ח ד"ה מאי ראי':
מחתני הרבני מהו' אברהם אויערבאך נר"ו:
תניא ר' יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא בדוק בדייני ישראל כו' שנאמר שמעו נא זאת ראשי בית יעקב עי"ש בגמרא והמפרשים מדקדקים טובא חדא מה זה אלא שתלו בטחונם במי שאמר (והיו) [והיה] העולם שממש הוא דבר שאין לו שחר. ולפיכך מביא הקב"ה וכו' כנגד שלש עבירות הרי למעלה אומר בפסוק המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו ואם כן איכא עבירות הרבה. ורש"י דקדק וכתב ג' עבירות בשחד ישפוטו במחיר יורו בכסף יקסמו. משמע דלא חשיב הך דמתעבים משפט. עיין בדברי המפרשים. ונראה לפי עניות דעתי לומר דידוע מאי דאמרינן בשילהי מכות כשראה ר"ע שועל יוצא מבית קה"ק שמח ואמר עכשיו שנתקיימו (הפרעונות) [הפורענויות] בוודאי תתקיים גם כן הנחמה. וידוע שזה היתה טעות ישראל בשעת החורבן. שאמרו שקבלת התורה תלוי בישיבת ארץ ישראל. וכן אמרו ליחזקאל נהי' ככל הגוים. שעבד ששחררו רבו ואשה (שגרשה) [שנתגרשה] מבעלה אין לזה על זה כלום. ואם כן אלו ענשם הקב"ה כמחשבתם הי' מגרשם מן הארץ ומסרם ביד הגוים ולא הי' צריך להחריב הארץ. רק הי' יכול ליתנה לאומה אחרת. רק זה הי' טעות המון ישראל. אבל הנביאים והכהנים הם ידעו סוד ה' כי לא מאס בישראל ולא כתב להם ספר כריתות. לפיכך לא עבדו ע"ז אבל על שאר עבירות עברו כי ידעו שאין הקב"ה מכלה את ישראל שקיום העולם תלוי בהן ואם כן (כשגלה) [כשהגלה] אותם לבין הגוים יהי' ככל הגוים ואם כן תורת ה' מה תהוי עלה ואף שגדלה חטאתם מכל מקום לא היה מרידה כמו דעת המון עס שהפרו ברית. וזה כוונת הגמרא שמעו כו' המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו דייקא כל שאתם מבטלים כל התורה כולה. נמצא לפי מידת הדין הי' ראוי' לעשות בכם משפט כתיב. אבל אני לא אעשה כן רק עליכם הכהנים במחיר יורו כו' ודקדק הגמרא רשעים הם הכהנים ונביאים כמו האחרים אבל לא כל כך רק שתלו בטתונם במי שאמר והי' העולם דייקא שחשבו שקיום העולם תלוי בהם ואם כן אינו (יוכל) [יכול] להגלות אותם ולפיכך הקב"ה מביא ג' (פרעונית) [פורענויות] דוקא ג' ולא יותר שאילו הי' דן לפי דעת המון עם שעבדו ע"ז הי' מכלה אותם אבל הוא לא דן כי אם על אלו. לכן בגללכם ציון שדה תחרש. וזה הסימן אף כשאני מגלה אתכם לא אתן הארץ לאומה אחרת כי לאחר קיום (הפרעוניות) [הפורענויות] תתקיים הנחמה כי בחימה שפוכה אמלוך עליכם בארץ אויביכם עד תחזרו למוטב אכי"ר עד כאן לשון חתני הנ"ל: