אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף קכד.

דף קכג:

נגר שיש בראשו קלוסטר'. עיין מהרש"א ודבריו מגומגמין וקרוב הדבר שיש טעות סופר כי לקמן משמע הא דאמר ר"מ היכא דאיכא תורת כלי היינו על הקושיא שהקשה הגמרא דבשבת נמי תשתרי אף על גב דהוי דבר שמלאכתו לאיסור ומתרץ ה"מ היכא דאיכא תורת כלי הא בי"ט דמלאכתו להיתר הוי שרי אי לאו דגזרינן אטו שבת אע"ג דליכא תורת כלי וא"כ הרי מוכח איפכא ממהרש"א דדבר שמלאכתו להיתר אע"ג דאינו כלי מותר ובוודאי לא גרע נגר מבקעת בי"ט. אמנם למה באמת נקט קלוסטרא נראה דבלאו קלוסטרא כיון שאינו כלי הוה כבונה ואסור לנעול בו וכן כתב רשי' להדי' בערובין דף ק"ב ולקמן בפרקין והתו' שם אע"ג דלא ס"ל טעמא דבנין מכל מקום כתבו דנגר אסור יותר כיון דהוי תשמיש בית:

קערות היכי מטלטלינן. והקשה מהרש"א דלרבא נמי תקשי קודם התרת כליס היכא מטלטלינן קערות איברא דהתוספות כתבו בדף הקודם דקערות הוה כג' כלים ומשמע וודאי דהני ג' כלים הוה שרי לצורך גופן ולצורך מקומן ואפשר דמהרש"א סבר דהני ג' כלים לא הוי שרי אלא לצורך גופן אבל לא לצורך מקומן. ובע"כ צריך לומר כן דהא ר' נחמי' לא חולק דג' כלים אלו מותרין ואם כן מאי מקשה הגמרא לרבה אליבא דר"נ אלא וודאי צריך לומר דאפילו ג' כלים אלו היה בכלל גזירה במקצת. וראיתי בספר תוספות שבת בסימן ש"ח ס"ק י"ח כתב בשם כנסת הגדולה דקערות וכוסות מותרין אפילו שלא לצורך כלל וצריך לומר לפי זה דכלים אלו לא הי' בכלל גזירה כלל ולפיכך הכל מותר וצריך עיון כמ"ש דאיך יחלוק ר' נחמיה ורבנן בזה במאי דלא מצינו להם בהדיא שיחלוקו וגם חפשתי בכנסת הגדולה מהדורא קמא ובתרא ולא מצאתי:

אין סומכין את הקדרה בבקעת. עיין שם במסכת ביצה כי שם בברייתא רבי שמעון מתיר ודעת התוספות והרא"ש דטעמא דרבי שמעון כיון דמסקינן הכי דהך כב"ש דגזור י"ט אטו שבת ורבי שמעון כב"ה דלא גזור י"ט אטו שבת מיהו לפי זה בשבת אפילו לרבי שמעון אסור כיון דלאו תורת כלי עליו אמנם הרי"ף והרמב"ם כפי מה שפירש הר"ן סברי דסוגיא דהתם פליג אסוגיא דהכא וטעמא דאין סומכין כיון דלא ניתנו עצים אלא להסקה הוה מוקצה לשאר דברים ורבי שמעון דמתיר לטעמיה דלית ליה מוקצה אלא שהרי"ף והרמב"ם לשיטתייהו דפסקו דלא כרבי שמעון בי"ט פסקו נמי הכא דלא כרבי שמעון ולפי זה כיון דעיקר הטעם משום מוקצה ורבי שמעון דלית ליה מוקצה מתיר מוכח מזה אפילו היכי דלית ליה תורת כלי לית ליה לרבי שמעון מוקצה ובאמת כל הפוסקים והרמב"ם גופיה פכ"ה פסק דדבר שאינו כלי אסור לצורך גופו ולצורך מקומו וב"י בסימן ש"ח הביא ראיה לרמב"ם מזה הסוגיא מדקאמר הני מילי היכא דאיכא תורת כלי והדבר צריך עיון כיון דלהרמב"ם הך סוגיא נדחית היא מפני סוגיא דביצה ועיין לחם משנה ריש פרק כ"ה כי דבריו מגומגמין גם לעיל דף מ"ז גבי שרגא דנפטא דלרש"י קאי דוקא לרבי שמעון ולפירוש התוספות קאי נמי לר"י על כל פנים אליבא דרבישמעון מוכח דדבר שאינו כלי אסור ומהאי טעמא אסור לטלטל צרורות שבחצר (גם רש"י בביצה משמע דסבירא ליה כהרי"ף) וצריך לומר דיש חילוק דדבר שאינו כלי מיהו רגילין לעשות בו דבר מה כגון עצים אף על פי שאינו כלי מכל מקום משתמש בו להסקה לא הוה מוקצה אבל דבר שאין רגילין להשתמש בו כלל כגון צרורות אף על גב שראוי' להשתמש בו דבר מה כגון צרורות שראוים לכסות בו כלי מכל מקום כיון שאין רגילין הוה מוקצה אלא שלפי זה צריך עיון דלתות הבית דקאמר במפנה שאינו מן המוכן ופירש רש"י דלא הוה כלי הא על כל פנים משתמשין בהם ומתניתין רבי שמעון היא כאשר כתבתי לעיל והנה באמת הרמב"ם אינו מפרש כפירוש רש"י אלא מפרש שאינו מן המוכן שלא נעשה לטלטל ונראה כוונתו כמו שכתבתי דאלו הוה רגילין לטלטל הי' מותר אף על גב דלאו כלי נינהו ושימוש דפתיחה וסתימה לאו שימוש הוא לרמב"ם שוב מצאתי לרמב"ן במלחמות בביצה כתב דלרבי שמעון וודאי אסור מה שאינו כלי ועצים עדיפא יותר מצרורות ועיין בסוף דבריו שם מה שכתב על בעל המאור דנראה דלא סבירא ליה. ועיין להרש"ל בים של שלמה מה שהשיג על הר"ן כנראה בימיו לא נתפרסם עדיין ספר המלחמות ולא הגיע לידו והראב"ד בתמים דעים בהשגותיו לבעל המאור כתב כי בסברא זו מה שאינו כלי אם מותר לטלטל למאן דלית ליה מוקצה נחלקו רבי שמעון וחכמים:

ומי גזרינן. עיין לעיל כ"ד ד"ה גזירה:

תוספות ד"ה הא ר"א. לשון לימודים מ"א ע"ג. שער המלך ח"א ל"ג ע"א:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה