יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף קכ.
בואו והצילו לכם. שער המלך ח"א צ"ו ע"ד. יצחק ירנן ע"ג ע"ב:
לחצר המעורבת. עיין לעיל ס"ז ד"ה רבי ענני:
ולובש כל מה שיכול ללבוש. ברכי יוסף ק"ב בארוכה. זרע אמת בחדושים סימן ח':
והא תנא רישא ג' סעודות. זרע יצחק:
פונדא וחגור. עיין לעיל נ"ט ד"ה תרי המייני:
פורסין עור של גדי. עיין לעיל מ"ט ד"ה טומנין בשלחין:
רש"י י"ח כלים [כו'] ואינו פושטן לחזור וללבוש. עיין במהרש"א. וכן פירש להדיא בספר התרומה דברי רשי' והעתיקו הב"ח ושפיר כתב הרא"ש ודברי ת"ק הוא ודלא כתי"ט שהגיה בדברי הרא"ש והשיא גם כוונת רשי' לדבר אחר דבלי ספק אישתמיטתיה ליה דברי ספר התרומה ועיין בתוספות שבת שלא העתיק יפה דברי הב"ח:
רש"י ד"ה בבא לקפל. עיין לעיל דף י"ט ע"ב ד"ה וחד מציל. ויש לפרש דברי רשי' כאן אעפ"י שעושה כל הכלים אחד בכלי אחר נקרא לקפל ואסור להך מאן דאמר ולא שרינן אלא כשהוא כלי בתוך כלי אחד ואין דבר אחר מפסיק ביניהן וכן נראה ממש רשי' בד"ה בבא להציל הואיל ובכלי אחד הוא מוציאין ובבת אחת דקשה פשיטא כשהוא מוצא בכלי אחד שבע"כ הכל בפעם אחת אלא ע"כ צריך לומר דתרתי לטיבותא בעינן שהוא בכלי אחד כלומ' דאלו הי' בהרבה כלים אעפ"י שבפעם אחד הוא מוציאין דהיינו שהי' נותן כל הכלים בכלי אחד הי' אסור ומעתה לא קשה מה שהקשו התוס' לעיל לרשי' דזה הוא האיבעי' דכאן דרשי' מפרש האיבעי' כמ"ש דהכל בכלי אחד אלא דמספקא ליה כיון דצריך לטרוח לאסוף ולכנוס:
רש"י ד"ה מהפקירא [וכו'.] דהא הצילו לכם [קאמר להו] לצרכיכם כו'. משמע דעיקר הטעם מדאמר לכם ואם כן בסיפא גם לבוש דאמר והצילו עמי לא זכי מהפקירא ואפשר להלום זה בכוונת הגמרא מאי שנא הכא דקתני לכם ומאי שנא התם דקתני עמי אמרי גבי מזונות קתני לכם משום דלא חזי אלא לג' סעודות כלומר דלא יוכל להציל אלא מזון ג' סעודות הוא מפקיר השאר ואומר לכס אמנם גבי לבוש דיכול להציל יותר אינו מפקיר השאר ואומר עמי. אמנם לכאורה זה דוחק וגם הטור והש"ע נקטו לבישה בהדי מזונות. (אמת שכתבו טעמא משום דאמר לכס.) ומדברי הר"ן משמע שהבין בדברי רשי' טעמא מדאמר הצילו לכם הא אלו לא אמר כלום אינו מפקיר ומשמע דלאו בלבם לבד תליא מילתא. ולדעת הפוסקים דדוקא בפעם אחד אינו מוציא יותר מג' סעודות אבל יכול להחזיר ולהוציא קשה גבי תרווייהו למה באמת אומר לכם ומפקיר וצריך לומר שהם מפרשים כמו שפירש הרב רבינו עובדי' מה שאמר בגמרא התם לא חזי אלא לג' סעודות ע"ש והר"ן הביא בשם רבי' ישעי' דהוא אינו מציל יותר מג' סעודו' אבל אחרים מצילים יותר. ולפי זה ג"כ קשה איך אמר הגמ' דלא חזי אלא לג' סעודות ואפשר דהר"ן לפי שיטתו בע"כ אינו מפרש כפי' רשי' וכמו שכתב התוי"ט ומפרש הגמרא הכי כיון דהוא אינו יוכל ליקח יותר משלש סעודות והם נוטלים כמו שירצו א"כ אינם שווים ולא יוכל לומר עמי אבל בלבוש דשוים בהצלה יכול לומר עמי ואע"ג דשם נמי חלוקים בדינם דהוא אינו מוציא אלא דרך לבישה והם מצילים אפילו בידים כיון דלא שייך גבייהו שמא יכבה. מ"מ בכמות הצלה שוים הם:
תוס' ד"ה אידי ואידי. קהלת יעקב ל"ה ע"ב. מרכבת המשנה ח"א פכ"ג דשבת ה"ך:
תוס' ד"ה נותן מים. זרע יצחק: