אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף קיט.

דף קיח:

תיתי לי [כו'] דלא מזיגנא רישי אבי סדיא. הב"י בח"מ סימן ט"ו כתב דמכאן (למד) [למדו] הפוסקים דמצוה להפך בזכות ת"ח. והב"ח שם השיג עליו דאם כן ליכא אלא (מידות) [נדצ"ל מידת] חסידות ככל תיתי לי דהכא ואין כאן השגה דוודאי תיתי לי דקיימתי מצות (ד') [ג'] סעודות חובה היא אלא שהעולם לא (היה) [היו] נזהרין כמו שכתבו התוספות בבכורות דף ב' ד"ה שמא והכא נמי יש לומר אף על גב דחובה היא העולם לא (היה) [היו] נזהרין ועוד יש לומר ניהי דחובה היא היינו להפך בזכות אבל לא להתאמץ כל כך דלא מזוג רישיה (אביה) [צ"ל אבי] סדיא זה היה (מידות) [מידת] חסידות מרבא שהיה מתאמץ ביותר בזה לראות אם (אם) [מיותר, וט"ס] אפשר למצא זכות. עוד כתב הב"ח וזה לשונו ותו דמפרש"י לשם לא משמע אלא שאינו דוחה מלראות בדבריו ולעיין בהם אם יש דבר לזכותו או לאו אלא מיד רואה ומעיין אבל לא שיהפך בזכותו יותר מלאיש אחר עד כאן לשונו. ולעניות דעתי כוונתו בדברי רש"י אחר המחילה רבה תמוהים כי כוונת רש"י פשוטה דמדקאמר הגמרא עד דמהפיכנא בזכותיה דמשמע דתמיד בדין הת"ח לא היה נח עד שהיה מהפך בזכותו ואיך זה אפשר דלפעמים אפשר היה בא דין ת"ח לפניו שלא היה הדין עם ת"ח ולא אפשר להפך בזכותו לזה מפרש רש"י דהא דקאמר הגמרא עד דמהפיכנא בזכותיה אין הכוונה שיהפך תמיד בזכותיה באמת אלא לא הניח ראשו עד שהיה רואה ומעיין אם יש אפשרות להפך בזכותיה. ושוב בא לידי ספר קרית מלך רב ח"ב וראיתי שם בבית מושב דף מ' ע"ג שתמה על דברי הב"ח:

ר' אבא זבן בתליסר [חסר: אסתירי] פשיטי. משכנות יעקב קי"ח ע"ג:

ולקדוש ה' מכובד זה יום הכפורים ודברי רשי'. אמרי שפר:

רשי' עבידנא יומא טבא לרבנן. בארות המים קי"א ע"ב. אמרי שפר:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה