אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף קי:

דף קי.

ומי שרי והתניא מנין לסירוס באדם. עיין ברא"ש שדבריו סותרים למה שכתב לעיל בפ' הבונה ועיין זרע אברהם חא"ע א' ל"ז. צרור החיים כ"ט. אגורה באהליך אדמת קדש ח"א נ"ז ע"ב. זבח השלמים סימן ל"ו. יצחק ירנן ל"ו ל"ז. וראיתי ברא"ש לעיל פ' הבונה שכתב לתרץ ראית הערוך מההיא דהושענא וכתב אי נמי כיון דרבי שמעון סבר דבר שאין מתכוין מותר מן התורה הכא אף על גב דפסיק רישיה הוא כו' ודבריו מגומגמין מאי הלשון מותר מן התורה דמשמע דמדרבנן אסור והלא דבר שאין מתכוון לגמרי מותר ואי כוונת הרא"ש לפסיק רישיה דאסור מדרבנן זה אינו דפסיק רישיה אסור מן התורה אפילו לרבי שמעון כמו שכתבו התוספות בפ' כירה והכי מוכח לקמן בפ' ר"א דמילה דתירץ רבא דאיצטריך בשר לפסיק רישיה ש"מ דמן התורה אסור וכ"כ בכפות תמרים ומעתה מה שכתב הרא"ש עוד אבל לר' יהודה כו' ואי צריך ליה איכא איסורא דאורייתא הלא גם לרבי שמעון אי צריך ליה איכא איסורא דאורייתא ועיין בתוספות כתובות דף וי"ו שכתבו קרוב לדברי הרא"ש ועיין מה שאכתוב שם אי"ה וראיתי בשיטה מקובצת לכתובות שכתב על שם שיטה ישנה בשם מורי דדוקא גבי שאר איסורים לרבי שמעון פסיק רישא אסור מן התורה אבל גבי שבת דמלאכת מחשבת בעינן לרבי שמעון הוא מדרבנן ולרבי יהודה מדאורייתא ואם זו היא שיטת הרא"ש יהי' דבריו מבוארין בפשיטות וצ"ע:

תוספות ד"ה (ובארציכם) [צ"ל תלמוד לומר ובארציכם]. גופי הלכות מ"ו ע"ב:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה