אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף קג:

דף קג.

רבי שמעון היינו תנא קמא. קרבן אהרן פרשת ויקרא דף צ':

המגרר כל שהוא. מגילת ספר לאוין י"ג ע"ד.

זאת אומרת סתום ועשאו פתוח כו' מיתיבי. יד מלאכי כלל רס"ד:

וכתבתם שתהא כתיבה תמה. זכרון יוסף מ"ד ע"ב:

כתבה כשירה. עיין מנחות ל"א ד"ה עשאה כשירה:

או שכתב שלא בדיו. גיטין י"ט ד"ה דיותא:

או שכתב האזכרת בזהב. אף על גב דלכאורה זה פשיטא דהא הוי שלא בדיו ואטו מי גרע אזכרות משאר ספר תורה יש לומר דהוצרך לאשמעינן משום דהוה אמינא מחמת חשיבתן ראוי לכתוב בזהב כך כתב הכסף משנה ב"י וקרוב לזה דברי הט"ז בי"ד סימן רע"ו. והפרי חדש (בנימוקי) [נדצ"ל בנימוקיו] להרמב"ם תירץ דאשמעינן דיגנזו דבשאר ספר תורה לא בעי גניזה רק יתקן. ועיין מרכבת המשנה אלפאנדארי וצריך לומר לפי זה דלא כתב כל הספר תורה כן רק מקצת אותיות דאם לא כן אף בשאר אותיות שאינן אזכרות פסול משום דמחזי כמנומר כמו שפסק הריב"ש והביאו בש"ע שם ונראה לי דמשום דוחק זה הנימוקי יוסף מפרש דלא מיירי שכתב האזכרות בזהב אלא שכתב בדיו וזרק עליו עפרות זהב ולפיכך אף כשהספר תורה כולה נכתב כעין זה מלבד האזכרות יכול לגרר הזהב וזה לא (נקרי) [מקרי] מנומר מה שאינו כן באזכרות אי אפשר לגרר משום מוחק ולכן יגנז. ושוב מצאתי בבשמים ראש סימן רפ"ח שנשאל גם כן על זה והשיב דבא לאשמעינן דבעי גניזה ודבריו מגומגמים דלכאורה לא הועיל כלום. ועיין ברכי יוסף י"ד סימן רע"ו:

רמז לניסוך המים מן התורה. עיין מועד קטן ג' ד"ה ניסוך. עיין מגילת אסתר שורש א' דף ויו ע"ב. קנאת סופרים דף ב':

רש"י מאי טעמא דר"י. למנצח לדוד ט"ו ע"ג:

רשי' ד"ה וכתבתם. למנצח לדוד ט"ו ע"ג הרמ"ע מפאנו סימן ק"נ:

רש"י מכאן (לניסוך המים) [רמז כו']. שתי הלחם סימן כ"ט:

תוספות ד"ה בגלטורי. פנים מאירות ח"א ס"ו:

תוספות ד"ה א"א דאאזרך. למנצח לדוד ט"ו ע"ב. מרכבת המשנה ח"א פי"א דשבת הלכה יו"ד:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה