יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף צז:
אנן אדרבי יהודה מתנינן לה. והא דלא קאמר אנן אדרבי עקיבא מתנינן לה כבר כתב הר"ן במשנה דר"פ דמוכח בכריתות דמשנה דריש כלל גדול העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת כרבי עקיבה אתיא ושמע מינה דלא מחייב רבי עקיבה אתולדה במקום אב ומזה יש לתמוה על מה שכתב רשי' בדף ד' ע"ב בד"ה ודילמא הנחה מדלא קתני רבי עקיבא מחייב שתים והא אי אפשר לומר כן כדמוכח וגם על התוספות שהקשו קושיא זו לרש"י דדילמא לא מחייב רבי עקיבה אתולדה במקום אב דמאי ודילמא הא בכריתות רבה גופיה קאמר כן להדיא ממתניתין דכלל גדול וולדי מלאכות לאו כמלאכות דמיא כולי עלמא היא וצריך עיון:
מרשות היחיד לרשות (היחיד) [צ"ל הרבים] ועבר ארבע אמות ברשות הרבים. עיין לעיל פ' ד"ה והא אמר רבא:
רבי יהודה סבר קלוטה כמי שהונחה. עיין ערובין צ"ח ד"ה אלא כוליה רבי יהודה:
נתכוון לזרוק ארבע וזרק שמנה. עיין לעיל ע"ב ד"ה נתכוין:
רש"י ד"ה ואי (להכי קבעי) [צ"ל להכא כו' קבעי]. זרע יצחק:
תוס' ד"ה למימרא וכו' בנודע לו וחזר ונודע וכו'. מדהקשה התוספות בכי האי גוונא ולא הקשו כפשוטו דנודע לו בנתיים וחזר ושכח שמע מינה אפילו בשיעור שלם בדבר שאין בידו כמו הכא בזריקה ידיעות לא מחלקת והעלם אחד הוא כמו שכתב הרמב"ן בשבועות (ועיין מה שאכתוב בדף ק"ב) מיהו רש"י אפשר דלא סבירא ליה הכי ולכן כתב לעיל דליתנא חייב שתים דבאמת חייב הוא שתים דידיעות מחלקות אף על פי שאין בידו וכסברתו שם בשבועות שהוא גם כן שיטת בעל המאור שהשיג עליו הרמב"ן אמנם התוספות לשיטתם בשבועות דלאו ידיע' הוא הוצרכו להקשות על אופן זה ובתירוץ התוספות כפי מה שפירש מהר"ם דלאו שמעינן בעלמא מתורץ נמי הקושיא לשיטת רש"י ובעל המאור. ועיין מכתם לדוד חא"ח סימן כ"א. זרע יצחק. שו"ת רבי בצלאל אשכנזי סימן מ"א:
תוס' ד"ה הרי כתב שם משמעון. מרכבת המשנה ח"א פי"ג דשבת הכ"א: