אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף פז:

דף פז.

וקמפלגי בשבת דמרה. קהלת יעקב ל"ח ע"ג באר יעקב י"ג ע"ד. עיין מקראי קדש דף ל"א ע"א:

כאשר צוך במרה. זרע יעקב בדרשות דף מ"ג:

ואותו יום ה' בשבת הי'. בית דוד א"ח ל"ד ע"ד. אמרי שפר:

לר"י ז' חסרים עבד לרבנן כו' על כל הסוגיא. עיין זכרון יוסף ז' ע"ב. חקרי לב רל"ד ה' ועיין מה שכתבתי לעיל בסוגיא דעונת:

רשי' ואם היתה שנה מעוברת. חקרי לב רל"ד:

תוס' ד"ה כאשר צוך כו' ואם תאמר כיון דבמרה איפקד. עיין ברש"י בחומש פרשת המן שכתב כי אף על פי שמשה נצטוה במרה מכל מקום לא הגיד להם לישראל עד אחר כך גבי המן וכן הוא בסדר עולם בהדיא דבאלוש נצטוה על השבת ומתורץ בזה קושיות התוספות כי שפיר הי' השבת ראשונה מזמן שנצטוה וכבר הארכתי בזה בקונטרס הדורות אשר לי וגם על הרא"ם יש לתמוה שהקשה איך נסעו מאלים בשבת למאן דאמר אתחומין איפקד ולפי דברי רש"י הנ"ל לא קשה מידי:

תוס' ד"ה לרבנן ח' חסרים עבד. עיין מהרש"ל וכוונתו דאף לפי האמת אמרינן דעבדוהו לאייר והא דקאמר ח' חסרים היינו מאותו סיון לסיון האחרת דכיון דזה הסיון הי' ביום ב' לרבנן וסיון האחר הי' ביום ד' כי ניסן הי' ביום א'. אם כן אייר בב' וג' וסיון בד' מעתה בע"כ צריך לומר ח' חסרים דאם לא כן לא יהי' סיון ביום ד' ובע"כ מוכרח הוא כאשר כתבתי דהרי ניסן ביום א' אמנם מהרש"א סבר לפי האמת לא עברוהו לאייר לפי הברייתא דס"ע דפסח הי' ביום ו' וכן חולקת על הברייתא דלעיל דויסעו מאלים סבר דלא הי' בשבת וכן איתא להדיא בסדר עולם דבאחד בשבת הי' ומה שהכריחו התוספות לעיל מדכתיב ששת ימים תלקטוהו יש לומר כי אינו הכרח כמו שכתב הרב אבן עזרא בפירוש לתורה:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה