יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף עז:
לימא כתנאי. עיין מהר"ם וכבר כתב כן מהרש"א לעיל בדף ח'. וכאן קשה לפרש כן דאם הקושיא לימא ר' ינאי הלכה כר' שמעון בן אליעזר דאם כן מאי צריך לומר דכולי עלמא לית ליה דרבי ינאי ולחדש פירוש חדש בדברי רבי נתן הלא לולא דברי ר' ינאי אין ידוע לנו פירוש דברי ר' אליעזר ברבי שמעון ור' נתן וכל היכא שיאמר הלכה יש לפרש דבריו היפוך כוונתו על כן הוצרך רבי ינאי לפרש:
רשי' ד"ה גדול וכוי והאי קטן אאבר קאי וכו' ובדיבורים הנמשכים דברי רשי' מגומגמים קצת ונ"ל כוונתו משום דבלאו הכי קשה מאי מקשה מהך ברייתא הא ע"כ ברייתא לא ס"ל כמתניתחן דאפילו אם לא נפרש במתני' כרבי ינאי ורק נפרש אבר קטן של גדול אבל על כל פנים אבר גדול של קטן לא וברייתא אמר נמי אבר גדול של קטן ודוחק לומר דחד שיעורא הוא וכמ"ש הגמרא לקמן דעל כל פנים הוה ליה לפרש לכן כתב רשי' דבאמת לפי סברת המקשן הברייתא אינה חולקת על המשנה ומאי לאו אבר דקאמר המקשן אין כוונתו על הברייתא דמאי לאו דקאמר הלא בהדיא מפורש כן אם לא שנגיה הברייתא אלא כוונ' המקשן דקאמ' מאי לאו קאי על מתני' כלומ' מדחזינן בבריית' דתרתי קאמר גם אנו נפרש כן המשנ' ונאמ' דהך קטן תרתי משמ' אבר קטן של גדול וגם אבר גדול של קטן ומתרץ לא הכי קאמר דגם הברייתא נמי הכי קאמר וא"כ בע"כ נפרש המשנה קטן אכולהי מילתא אבר קטן וגוף קטן זהו נראה לי כפתור ופרח בכוונת רשי'. ועיין יתר הבז דף ס"ו: