יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף סט.
שגג בכרת אע"פ שהזיד בלאו עיין סנהדרין ס"ה ד"ה הואיל ושניהם:
מבעי ליה לכדתניא מעם הארץ. קרבן חגיגה דף ל"ד
אבות מלאכות וכו'. רבי בצלאל אשכנזי סי' מ"א
דידע לה בתחומין ואליבא דר"ע מכאן הוכיח הרא"ש ושאר ראשונים דתלמודא דידן סובר די"ב מיל אפילו דרבנן ודלא כירושלמי דסבר י"ב מיל אפילו לרבנן הוא דאורייתא דאל"כ לימא דידע בתחומין די"ב מיל ואליב' דכ"ע עיין ברא"ש ספ"ק דערובין והגהות הרא"ש שם כתב דלא פליג תלמודא דידן על הירושלמי ותמה בספר נודע ביהודה חלק א"ע סימן א' דהא בע"כ חולק תלמודא דידן על הירושלמי מכח קושיית הרא"ש וכתב לתרץ דהגהת הרא"ש סברו דלהירושלמי י"ב מיל לאו מקרא נפקא דאל יצא איש ממקומו דבודאי אי הוה נפקא לן מקרא דאל יצא הוה מוקמינן לאלפים דילפינן מקום מניסה אמנם באמת לא מצינו כלל בירושלמי שיאמר דמאל יצא ילפינן. אלא קאמר סתם בפ' כיצד מעברין י"ב מיל דאורייתא וכוונתו מדברי קבלה אבל לא מקרא ואין לוקין עליו ולהכי לא קאמר כאן דידע בתחומין די"ב מיל דהגמרא רצה דוקא למצא שידע בלאו ובע"כ צ"ל כן דאל"כ לימא דידע בעשה כמ"ש התוספות זה תורף דבריו שם. ובהשגות אשר שלחתי להרב נודע ביהודה על ספרו כתבתי לו דנעלם ממנו דברי הירושלמי בפ' בכל מערבין על מתניתן נתגלגל חוץ לתחום דשם יליף מקרא דאל יצא וקאמר דלוקין עליו ומ"ש דאלו מקרא יליף הוה מוקמינן לאלפים הא וודאי ליתא דדרשה דר"ע מקום מניסה דרשה רחוקה היא אמנם י"ב מיל מפשטא דקרא נפקא ממקומו שהוא מחנה ישראל שהיא י"ב מיל שהוא נקרא מקום לענין זה. וכן נראה מדברי רבינו שמואל ראש ישיבה בבבל שהובא באגרת רמבם הקטן שהביא הירושלמי הנזכר ובע"כ מוכח כן מהירושלמי דמתיבת ממקומו יליף דאל"כ למה צריך לומר י"ב מיל כמחנה ישראל ועוד אין להלום פירושו בדברי הגהת אשרי שהרי כתוב כיון שאין כתובה בפירש בקרא חשוב אין לו עיקר מה הלשון אומרת בפירוש הלא לא נכתוב כלל בקרא והוה ליה למימר כיון שאין כתובה בקרא ש"מ דכתובה היא אבל לא בפירוש שיש לפרש הקרא דאל יצא לאיסור הוצאה. ומה שתמה על הג"א דהרי מוכח מסוגי' די"ב מיל לאו דאורייתא הג"א לא חש לקושיא זו דודאי דבר תמוה הוא לומר איש אשר שכח כל דיני שבת אפילו הידועי' לדרדקי דבי רב ודין זה די"ב מיל שאינו ידוע רק לחכמים יודע וודאי רחוק לומר כן אבל תחומין דאלפים שפיר י"ל דידע ושוב מצאתי כן למהרש"ל בביאורי סמ"ג. ועיין פנים מאירות ח"ש קמ"א באר יעקוב י"ג ע"ד עץ חיים פרשת בהעלותך פ' ע"ג. מרכבת המשנה ח"א פ' כ"ז דשבת ה"א. ועיין חגיגה י"ז ד"ה דכתיב וכו':
תוס' ד"ה מה ע"ז וכו' וא"ת למונבז האי דרשה דרבי יהושע בן לוי מנלי' משמע דמונבז לא סבירא ליה הך הקישא לע"ז וא"כ ר' יוחנן דס"ל כמונבז נמי לא סבר הך הקישא ושמעתי מקשין דא"כ האיך קאמר הגמרא לקמן דף קנ"ד אמר ר' יוחנן המחמר אחר בהמתו בשבת פטור מכלום דהוקשה כל התורה כולה לע"ז וכשאגיע למקומו אי"ה אבאר פרושא דשמעתא שם דלא קשה מידי והרשב"א כתב דגם מונבז ס"ל הך הקישא ע"ש:
תוס' ז"ה אלא למונבז. מלך שלם ח"ב ח' ע"ג: