יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף נז.
פרק ששי
טבילה מאן דכר שמיה. ראב"ן קמ"ה ריש ע"ג עיין לעיל נ"ב ד"ה וטובלין במקומן:
תיכי חלילתא מהו. עיין זבחים צ"ד ד"ה מקנחו בסמרטוט שכתבו דלא אסרינן תיכי חלילתא אלא משום העברת ארבע אמות ברשות הרבים ולא משום שרי' כיון דהוי דרך טינוף. דבריהם תמוהים דהא תיכי חלילתא שרינן הכא ובוודאי כוונתם על חוטי ציור ופשתים:
רש"י ד"ה הא נמי ארוג הוא כו'. והקשה מהרש"א דלמא לפירוש רבותינו של רש"י באמת הי' מהודקים והנה הערוך בערך חל פירש חלילתא שהן רפויות כמו שמצינו כמה פעמים במשנה במקוואות היה צרורות מתחללין בתוכו ולעיל נ"א ולעיל נ"ב במתניתא תנא במחוללת וע"ש כל המקומות שמביא הערוך ואעפ"י שלכאור' נר' פרש"י פירש חלילתא שיש חלל ביניהן ועגולת אפשר דאף רש"י מודה נמי לפירש הערוך כיון דהם עגולות ממילא אי אפשר להדק כי דבר עגול אי אפשר להדק וא"כ בין אם פירש חלילי חלול או אינו מהודק עכ"ע מוכח דעייל ביה מיא וכוונת דברי רש"י שהשיג על רבותיו שהם הי' מפרשים דלא מקפדי הא במטנפי קפדי וחוצץ כדאמרינן רובו ומקפיד עליו חוצץ והקשה עליהם רש"י דהך נאמר לענין דבר החוצץ בוודאי ואעפ"כ במיעוטו שאינו מקפיד אינו עושה חציצה אע"פ שאין המים באים לשם אבל בדבר שהמים באים בו לא שייך חציצה וכאן מוכח שהמים באי' בו כמ"ש שהרי נקרא חלילתא ועוד אי מיירי דאין המים באים בו א"כ אפילו דלא מנטפין הוי חציצה דמאי איכא בין אלו לחוטין ואין לומר דחוטין מקפדי והנך לא מקפדי אם אין מטנפין דמהיכא תיתי כיון דאין המים באים בו למה יקפידו בחוטין ולא יקפידו בתוכו (ודברי מהרש"א תמוהים) וכתב עוד רשי' ואי אתית למימר וכו' כלומר נהי דודאי מים באים בתוכו חלילתא מיהא החציצה לא תליא כלל בדבר המהדק או לא מהדק אלא כל המקפיד עליו אסור והא דאמר (חולץ ןאו) [לוח הטעות: חוצץ לאו] דוקא והוה כאלו אמר כל המקפיד עליו אסור לטבול בו לזה כתב רש"י דאי אפשר לפרש כן. דאם כן הוי לי' למימר כל המקפיד עליו אסור אע"ג דלא מהדיק א"כ ללישנא קמא איך שריא ואיך יחלוק על הל"מ ולפי שראיתי בתולדות יצחק שנתקשה בדברי רשי' הארכתי לבאר דבריו.
וצריך לדקדק לפירש רש"י עצמו כיון דעיילי ביה מיא מאי הי' ספקו של בעל האיבעי' מהיכא תיתי יאסור וצ"ל דספקו הי' אי' משום לא פלוג בין אלו לחוטין ואי משום אע"ג דלא חייצי לענין מ"מ אולי שהיא מתיראת שלא יבואו המים עליה כל צרכם היא מסירם וקאמר לשון ראשון דלא גזרו וללשון שני דלא קפדי א"כ חזינן שמים באים כל צרכם אפי' להנאות רחיצה ופשיטא שלא תסירם וליכא למגזר כו':
תוספות ד"ה אלא אמר רב יוסף. עיין מהרי"ק בכלליו דף י"ב ע"א: