אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף מח:

דף מח.

וכי מה בין זה למגופת חביות.יצחק ירנן ס"ג ע"א:

בית הפך ובית התבלין. עיין לעיל ט"ז ד"ה עבדו רבנן

תוס' ד"ה חיבור עד שיתחיל להתיר כו' מתניתין דמסכ"ת פרה כו' דהך הכא ברייתא היא וכ"כ הרשב"א להדיא והר"ש בסוף פרה אמנם הדבר תימא דהרי בפ"ב דעוקצין תני' כיוצא בו שלל של כובסי' ובגד שתפר בכלאים חיבור עד שיתחיל להתיר ואיך אפשר דלהתוספות והרשב"א והר"ש אישתמיט להו משנה דעוקצין והיותר תימא מהר"ש שהרי כשלמד עוקצין לא נעלם ממנו תלמודא דסוגיא דכאן שהרי הוא מביא סוגי' דידן וכבר עמדו על זה בפני יהושע ובספר חפץ ה' וראיתי בערוך ערך שלל שכתב בריש גמרא דבמה טומנין בשבת תנן בעוקצין שלל של כובסי' והבגד שהוא תפור בכלאים כו' בסוף פרה שלשלות המפתחות נראה דלא הוה גריס כאן שלשלת המפתחות ולפיכך הוא מפרש הך תנן על משנה דעוקצין קאמר דשם גם לא נזכר שלשלת המפתחות ואפשר לומר דלא קשיא להו להתוספות ממשנה דעוקצין כלל כי לא הי' המקשן יוכל להקשות ממשנה הנ"ל כי יש לפרש שלל של כובסין חיבור עד שיתחיל להתיר היינו דהבגדי' שהם בתוך השלל הוה חיבור תמיד דלבגדי' עצמו אין חילוק בין שעת מלאכה לאין שעת מלאכה משא"כ במקל שעשאו בית יד לקרדום גם המקשן הוה ידע דהמקל רק טפל לקרדום וה"ה השלל עצמו אינו חיבור לבגדים רק בשעת מלאכה והא דקתני עד שיתחיל להתיר אבגדים קאי דהוי לבגדים חיבור עד שיתחיל להתיר ולא השלל מבגד (כי עיקור הקושי' כאן דוקא משלל) לכן הביא המקשן הברייתא דקתני בה נמי שלשלת המפתחות ושלשלות מפתחות מלאכתו ולעולם השלשלות חיבור מפתחו' א"כ דומי' דהני נמי שלל הוי אפי' חיבור לבגדים עד שיתחיל להתיר ומקשה שפיר ולהכי הקשה התוספות ממתניתין דפרה דשם נזכר ג"כ שלשלת נמצא לפי תיוצם הכל ניחא מעוקצין לא הוה מצי לאקשוי דשם לא זכר שלשלת ומפרה לא מצי לאקשוי דשם לא נזכר עד שיתחיל להתיר להכי מביא הברייתא דשם נזכרו שניהם:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה