יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מג.
איתבי' אביי כו' כתב מהרש"א הא דלא קשיא ליה אמתניתן גופיה די"ל דסבר כרבי
יצחק והוי משני בצורך למקומו יע"ש. ולפ"ז רבה ורב יוסף אפילו בצריך למקומו אסור. והנה מטעם ביטל כלי מהיכנו וודאי כן הוא דאפילו בצריך למקומו אסור לבטל כלי מהיכנו אמנם לרבה דאמר הטעם משום הצלה שאינה מצויה לא התירו צ"ע אם בצריך למקומו אסור וודאי לטעם הרשב"א שכתב דאסרו כמו דאסרו גבי דליקה יע"ש בוודאי יש לאסור אמנם לדעת התו' משום טירחא צ"ע דלמה יאסר בצריך למקומו ולרשי' דסבר דדבר הניטל מותר אפי' בהצלה שאינה מצויה בצריך למקומו מותר ולכן לפי פשוטו נראה דבאמת גם על מתניתן קשה אלא כיון דדינא דרב חסדא נשמע ממתניתין כמ"ש רשי' לעיל ומדיוקא דמתניתן שמעי' לה ממילא מקשה לרב חסדא וה"ה למתניתן. ולפי מה שכת' הר"ן בפרק מי שהחשך [שהחשיך] בשם בעל המאור דביטול כלי מהיכנו לא שייך אלא במבטלו לכל היום אבל אם דעתו לנערו לא וע"ש בר"ן לפ"ז יש לומר דלרבה וודאי לא מקשה כמ"ש דהוה מוקי בצריך למקומו דשרי לרבה אפילו בהצלה שאינו מצויה ואפילו נאמר דלרבה נמי מקשה י"ל דממתניתן לא הוה קשה ליה דהוה ידע הטעם דביטל כלי מהיכנו אלא דהוי סבר כסברת בעל המאור דוקא במבטלה כל היום. ומתניתן גבי שמן וודאי מיידי במבטלה כל היום שאי אפשר לומר שדעתו לנערו שהרי בשמן אין שייך ניעור. משא"כ כל הני דמקשה מינה מיירי בדעתו לנערם כמ"ש הר"ן לדעת המקשים על בעל המאור משא"כ רב חסדא סתמא קאמר אין נותנין כלי תחת התרנגולת ומפרש משום ביטול כלי מהיכנו והאיך פסק דאסר הא בביצה אפשר לנער. ומדאמר סתמא ש"מ דאפילו דעתו לנער אסור שפיר מקשה ועיין בית אברהם כהן סי' קל"ו קל"ז:
טבל מוכן הוא. בפנים מאירות. לשון לימודים ק"ד. קרית מלך רב ח"א ט"ו ע"א עיין חוט השני סי' ע' עירובין ל"ד ד"ה נוטל ממקום הפחת:
כופין את הסל לפני אפרוחים. קרית מלך רב ח"א כ"ג ע"ב. ביצה ל"א ד"ה ונפחת לקמן מ"ה בד"ה הב"ע:
תוספות ד"ה טבל מרכבת המשנה ח"א פ"ב די"ט ה"ט ובח"ב פ"ו דשבת ה"כ ביצה ל"א ד"ה ונפחת ודף ל"ו ד"ה בדטבלא:
באבנים מקורזלות. עיין פסחים מ"ז ד"ה באבנים:
תוספות ד"ה בעודן עליו כל בין השמשות. קרית מלך רב ח"א כ"ג ע"ג:
תוספות ד"ה בעודן עליו כל בין השמשות. קרית מלך רב ח"א כ"ג ע"ג. עיין לקמן מ"ד ד"ה יש עליה מעות:
תוספות ד"ה דאייתור כו' משום דלכאורה י"ל כאן דחזא למזגא עלייהו אבל בטלטול אסורין כי כל מוקצה מותר ליגע אמנם זה אי אפשר דא"כ עכ"פ לא מיקרי לדבר הניטל לזה כתבו דהגמרא קיצר כאן וכוונת התלמוד משום הטעם דחזי למזגא מותר לטלטל והוה שפיר לדבר הניטל: