יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כו.
ולימא מר. מעיל שמואל בחדושיו על הרמב"ם ט"ו ע"ג:
אין מדליקין בטבל טמא. עיין פסחים ט' ד"ה כדי שתהא בהמתו. מנחות ס"ז ד"ה כדי. נדה ט"ו ד"ה כדי. יבמת ס"ו ד"ה לא יאכילנה:
גופא רשב"א אומר כו' ובנפט. דבר שמואל רפ"א:
איכא בנייהו דרב ברונא. משנה למלך פ"ה דשבת ה"ט הליכות עולם ויבין שמועה דף ל"ב ל"ג:
תוספות ד"ה ולימא מר. מקום שמואל שער התרוצים מרכבת המשנה ח"א פ"ה דשבת ה"י:
תוספות ד"ה חדא ועוד. אמרי שפר פ' בחוקותי:
תוספות ד"ה אין מדליקין. משנה למלך פ"ב דתרומות הי"ד. קהלת יעקב בדרשות ג' ע"ב:
תוספות ד"ה ר' שמעון שזורי. זרע יצחק לומבראזי. חולין ע"ה ד"ה אנא כי האי. ועיין מה שכתבתי שם:
תוספות ד"ה אין בו משום שלש על שלש כו' קשה לריב"א כו' וקשה לרשב"א כו' הא דלא קשה להו מיד מהא דאמרינן לקמן ארוג כל שהוא טמא דהוה מתרצין אדרבה כאן מיירי דבאו מבגד גדול ולכך טהור בפשתן פחות מג' על ג' אבל כיון דמוכח מסוכה דבא מבגד גדול אין מסככין בו א"כ בע"כ הכא מיירי שארג בו בתתלה פחות מג' על ג' קשיא להו שפיר מדלקמן. ועיין לקמן בתוס' ומה שכתבו כדאמר בפ' במה אשה ארוג כל שהוא טמא ואין מסככין בו התם לא מיירי מסיכוך אלא הך ואין מסככין הוא סיום קושיתם כיון דהוא טמא אין מסככין בו: