אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כא.

דף כ:

בעי מניה אביי מרבה שמנים שאמרו חכמים. ראב"ן קמ"ג קמ"ד. עיין על הסוגיא בספר וועד לחכמים שנדפס מחדש בקונטרס טוב עין סימן ט"ו שריג"א וראיתי לו שם שהקשה דמאי בעי מרבה לפשוט מרשב"ג כיון דהוא ידע הברייתא דפריך אח"כ מניה וכן מרב ברונא לפמ"ש הגהות מיימוני דהא אביי עצמו מקשה ובאמת סוגיות הש"ס הוא דהאמורא איבעי' ליה ופריך בתר הכי וכוונתו היה אולי יתרץ לו תירץ אחר ואפילו בתנאים מצינו כן כמ"ש הכריתות בל"ל ש' ג סי' קמ"ב:

כרך דבר שמדליקין על דבר שאין מדליקין ברכי יוסף פ"ט צ'. קרית מלך רב ח"א י"ט ע"א:

חלב מהותך וקרבי דגים משנה למלך פ"ה דשבת ה"ט. קרית מלך רב ח"א י"ט ע"ג ועיין קונטרס טוב עין שציינתי לעיל:

פתילות ושמנים כו' כבתה זקוק לו. עיין על הסוגיא שבות יעקב ח"א ל"ט שמש צדקה חא"ח סימן ל' מלכי בקודש דף ק"א. גט מקושר קל"ה על הסוגיא ורש"י ותוספות:

קסבר כבתה כו' ומותר למנצח לדוד י"ב ע"ג. זכרון יוסף ק"ו ע"א:

תוספות ד"ה שמחת בית השואבה תימא והאיך שרי להדליק. הקשה בספר פני יהושע הא רש"י כתב ביומא דף ס' דבגדי כהונה של כהן הדיוט אין בהן מעילה מפני שאין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו. איברא הרמב"ם כתב בפ"ה דמעילה דמכנסי כהנים שבלו מועלין בהן וזו היא שיטת התוספות בוודאי ומה שהקשה במ"ל הא אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו כבר תירץ בחדושי קדושין לאחד מן הראשונים דזה לא נקרא דבר שנעשה מצותו כיון דראוי הוא אלא שמצד הבילוי אין ראוים. ושוב מצאתי להרב שער המלך שהביא ג"כ תירץ זה של בעל החדושין וכתב עליו דנכון הוא ועיין משנה למלך פ"ח דכלי המקדש ה"א ה"ה ה"ו. פ"ה דמעילה הי"ד. הרא"ם ח"א סימן צ"ט:

תוספות ד"ה ומותר להשתמש כו'. לשון לימודים קי"ו קי"ז משנה למלך פ"ב דתרומה הי"ד בהג"ה מקום שמואל שער התרוצים:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה