אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כ.

דף יט:

חנניא אומר כל שהוא כמאכל בן דורסאי ראב"ן קמ"ד ע"ג:

איבעי' להו תחתון האיך דגבי תנור. בני חייא דף ק"פ ע"ב:

אבל אתה מבעיר במדורה בית המוקד. עיין לקמן ע' ד"ה הבערה יומא ט"ו ד"ה ואחת:

למשרי אבריס ופדרים. פסחים פרק ג' ד"ה ולא עולת חול:

ושמואל אמר כדי שלא יאמרו. למנצח לדוד י"ב ע"ב:

תוספות ד"ה איבעי' להו כו' ולפירש הקונטרס כו' הא וודאי פשיטא להו דבין לרשי' דבין לריב"א צ"ל דרבנן לחומרא ור"א לקולא דהא אם נאמר דר"א צד הממהר לאפות קאמר א"כ ע"כ רבנן מחמרי א"כ פשיטא דבפן השני דר"א צד המאחר לאפות קאמר נמי רבנן מחמרי דהא המקשן לא הי' מסופק אי ר"א לקולא ורבנן לחומרא או איפכא ש"מ דזה פשיטא ליה דרבנן לחומרא ור"א לקולא רק דמספקא ליה בדברי ר"א עצמו אם לקולא קאמר או לחומרא דהיינו הצד הקל או הצד החמור וסבר רשי' דהצד החמור קאמר וריב"א סבר דהצד הקל קאמר ומ"ש מהרש"א לפירש ריב"א דהירושלמי קאמר עד שיקרמו כל פניו שבתנור קאמר משמע דבעי ב' צדדים. ולכאורה קשה מדקאמר מודה משמע דמודה לחכמים ואי ר"א צד הקל קאמר א"כ גם לחכמים סגי בצד אחד דהיינו צד החמור כמו שפירש התוס' לדעת רשי' וצ"ל דריב"א לא ס"ל בהא כרשי' אלא לעולם לרבנן בעי ב' צדדים ורק בר"א מסופק איזה צד קאמר וטעם מחלקותם משום דאי פסקינן כת"ק א"כ קשה למה בעי אליבא דר"א שלא כהלכת' אלא וודאי צ"ל דנפק' מינ' נמי לרבנן אלא דלר"א בצד צד הקל לרבנן החמור סגי ואי צד החמור קאמר לרבנן בעי ב' צדדים. אמנם ריב"א נר' דפסק כר"א מדבעי הגמרא אליביה וא"כ אין לומר נפקא מינה איליבא דרבנן ושפיר יש לומר דפשיטות לישנא דרבנן משמע דבעי ב' צדדים ושפיר קאמר בירושלמי מודה ר"א בלחם הפנים דבעי ב' צדדים כמו שסוברין רבנן בשבת זה נ"ל לפי מה שכתבו התו'. אמנם הר"ן מפרש פירש אחר בדברי רשי' וע"ש וכנראה כי בתו' שלנו חסר:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה