יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יז:
כיון דאפשר למעבד חטה אתת כדשמואל בכורת ל' ד"ה באתרא דר':
דילמא משהי ואתי לידי תקלה. ב"ק קט"ו ד"ה אתילד:
אוכלין וכלי' שנטמאו במשקין כחד' חשיב להו מהרש"ל גריס בגמרא אוכלין וכלים כחדא חשיב להו ולא גריס בגמרא שנטמא במשקין ובא רשי' לפרש מאי אוכלין וכלים דקאמר אבל מהרש"א גריס בגמרא אוכלין וכלים שנטמא במשקין וגרס בדברי רשי' אוכלין וכלים מטמא משקין ולא בא רשי' לפרש אוכלים וכלים אלא בא ליתן טעם למה חשיב להו כחדא כיון דדבר המטמא אותם חד הוא דהיינו משקין ומ"ש במהרש"ל וכן בהגהת שבתחלות המסכ"ת מטמאין ט"ס הוא וצ"ל מטמאן בלא יו"ד:
אין שורין דיו וכרשינים. פרי חדש במים חיים ב' ע"ב:
ובכולן ב"ה מתירין עם השמש. עיין לקמן מ"ז ד"ה שמקרב:
תוספות ד"ה כיון דאפשר. הקשה ריב"א ותירץ כלומר דבוודאי גבי תרומת מעשר הטעם משום תרומת מעשר ביד ישראל שיזרענו אלא דהגמרא רוצה ליתן טעם נמי לתרומה גדולה אמאי גזרו דלא שייך האי טעמא:
תוספות ד"ה דילמא משהי לי' כו' דברי התו' בוודאי תמוהי' דוודאי בפסחים מה שהקשו נוכל לומר שהוא לפי ה"א שמותר לכהנים אבל כאן דמשמע נמי מדבריה' דמותר לכהנים למה יקשו ויתרצו על ה"א שבגמר' בפסחים וכן קשה על הר"ש והרא"ש הנדפס בספר פי שנים שהקשו קושיתם על המשנה הוא וודאי תמוה ועיין בתוספת י"ט מ"ש מהרש"ל דלמסקנא שם הטעם משום היסח הדעת. ומהרש"א הקשה עליו. הנה מדברי הרמב"ם פי"א דתרומת נראה ג"כ שהטעם משום היסח הדעת שכתב הואיל ונדחה וכן פירש הרדב"ז בספר יקר תפארת:
תוספות ד"ה ועל בנותיהן. שער המלך ח"ב דף ק"מ ע"ג. בני יעקב קפ"ח עד קפ"ט. מהרי"ט צהלון סימן י"א:
תוספות ד"ה אין פורשין. מרכבת המשנה ח"א פ"י דשבת הכ"ב:
ד"ה אין נותנין עורות כו' בשבת ובאבל ובע"ז הלכה כר' שמעון בן אליעזר כתב מהרש"א שלא ידע מהו ועיין יד מלאכי סימן פ"ח שכתב שקאי על שלשה דינים שאמר רשב"א אחד בשבת ואחד באבל וא' בע"ז. והא שבת הוא הך דהכא אמר רשב"א בד"א בקיבולת: