אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ט.

דף ח:

אחרים אומרים. עיין על סוגיא דאסקופא ודברי התוס'. מרכבת המשנה פי"ז דשבת הי"א:

רשי ד"ה פתח פתוח כו' ולחי לפנים מן האסקיפה דברי רש"י לכאורה תמוהין דכאן כתב שהלחי לפנים מן האסקופה ובד"ה תוך פתח משמע שהלחי על האסקופה ובד"ה וכ"ת כתב שהכותל עצמו לחי היא וכבר עמדו על זה מהר"ם ומהרש"א איברא דדברי מהרש"א תמוהים לי טובא ולא עמדתי על סוף דעתו דנראה שהבין דהמקשה הי' סבר דהאסקופה רחבה ד' אמות ולפיכך הכותל פסולה ללחי אבל כדמוקי לה דלית בה ד' אמות דהוא כשר ללחי שפיר כתב רש"י דהכותל עצמה לחי היא ואחר המחילה רבה הא וודאי ליתא דאף בה"א לא רצה לאוקמי' בד' אמות אלא בד' טפחים וזה וודאי כשר ללחי אף למ"ד משך מבוי בד' כדאיתא להדיא בערובין דף ה' ורב יוסף לאפוקי מתורת לחי עד דאיכא ארבע אמות למהוי מבוי אפילו בארבע טפחים ואין לומר דרש"י הוה סבר הא סתמא קאמר אסקופה ואפשר נמי דמיירי ברחב ד' אמות מ"ה כתב רש"י דיש לו לחי אחר אבל כדמוקי פחות מד' טפחים דוקא שפיר מוקי ליה רש"י שהכותל נעשה לחי הא ליתא דרש"י לא בא לאשמיעינן כאן דיני לחי מה שאין צריך לנו כלל במקום הזה ושוב בא לידי ספר שאלת יעבץ חלק ראשון וראיתי לו בסימן קס"ד שהשיג על המהרש"א וכתב דנתחלף לו ארבע טפחים בארבע אמות וע"ש ומה שתירץ בדברי רש"י לא הבנתי והנ"ל בכוונת רש"י הוא דהמקשה דקאמר ואע"פ דלית ליה לחי סתמא קאמר משמע דלית ליה לחי כלל רק שהלחי לפנים מן האקופה דאל"כ אלא שהלחי עומד על האסקופה או שהכותל עשוי באופן דהיא עצמה כשרה ללחי א"כ איך קאמר דלית לה לחי הא בוודאי אית ליה לחי אלא שאין הלחי מתירו אלא וודאי כוונת המקשה הי' שהלחי לפנים מן האסקופה והכרח המקשה הי' מהברייתא עצמה דבהכי מיירי מדקאמר פתח נעול כלחוץ ואי ס"ד שיש לחי לאסקופה א"כ למה פתח נעול כלחוץ הלא רה"י גמורה היא עם מחיצות שלימות ולחי לרביעית ואפילו מיירי בפתוח לכרמלית אינו כלחוץ דהא רה"י היא כמ"ש אבל כשהלחי לפנים מן האסקופה שפיר הוה בפתח נעול כלחוץ(בפתוח לכרמלית) ורק הא קשיא ליה פתח פתוח אמאי כלפנים הא אין לו לחי והאמר רב תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו ודייק רש"י דברי רב דאמר סתמא תוך הפתח ומשמע דמיירי בסתם פתחי' הנעשי' שצריך לחי אחר להתירו ומאי פיסקא ואיך ברירא לרב הוא מילתא דלמא הלחי הוא חוץ לפתח וא"צ לחי אחר להתירו וא"כ יש מקום לטעות לכאורה דרב רוצה לומר שהלחי המתיר את המבוי אפי' הוא חוץ למבוי אינו מתיר תוך הפתח ולעולם צריך לחי מיוחד לתוך הפתח להכי בא רש"י לבאר דליתא אלא להכי קאמר רב סתמא תוך הפתח דמשמע כל פתחים דעלמא משום דמסתמא הלחי הוא תוך הפתח ולא חוץ לפתח ואי הכותל עצמו נעשה לחי פשיטא שהוא תוך הפתח ולא הוצרך רש"י לבאר זה שפשוט הוא אלא אפי' הכותל נעשה באופן שאין נעשית לחי וצריכי' להעמיד לחי מסתמא מעמידין אותו הלחי על האסקופ' וזה כנגד אסקופ' שכת' רש"י ולא חוץ לאסקופה (ונתן רש"י הטעם לפי שזקוף עלי'. ויותר נקל להעמיד הלחי) ולפיכך כיון שכן שבסתמן של פתחים הלחי על האסקופה ולא חוץ לפתח שפיר קאמר רב בסתמא תוך הפתח אבל פתחים דעלמא שצריך לחי אחר להתירו. (ועיין עירובין ששם נקט רשי' האופן האחר שהפצימין רחבין באופן דהכותל נעשה לחי) ועכ"פ מוכח מדברי הרב דאפילו בין הלחיים אסור מכ"ש בהברייתא דמיירי שהלחי בפנים כמ"ש וקאמר וכי תימא דלית בה ד' כלומר האי ברייתא דאסקופה מיירי דלית בה ד' והוקשה לרשי' דמאי בא לתרץ בזה ומה יושיענו דלית בה ד' דניהי דמחלקין בין ד' לפחות מד' היינו בין הלחיים. אבל כאן דמיירי דהלחי בפנים אפילו פחות מד' אסור להכי דייק רש"י לפיכך אינה רשות לעצמה ומותר להשתמש נגד הלחי וכ"ת מה יושיענו זה והא אין לו לחי לזה בא לתרץ ואין לך לחי יותר מעובי החומה כלומר דעד כאן היה מוכח דהברייתא מיירי דאין לו לחי כלל רק שהלחי לפנים מן האסקופה (דאל"כ קשה למה פתח נעול כלחוץ כמ"ש) [לוח הטעות: אמנם השתא דמוקמינן דלית בי' ד' שפיר י"ל דהכותל עצמו לחי ואפ"ה פתח נעול כלחוץ כיון דאין בין חלל המחיצות ד' לא נעש' רה"י ואפי' פתוח לרה"ר פתח נעול כלחוץ כמ"ש מהרש"א] מהרש"א ד"ה תוך הפתח ובחר רש"י לומר דעובי החומה נעשה לחי משום דהברייתא לא הזכיר כלום מלחי לפיכך עדיף יותר לומר שהכותל נעשה לחי ולא הוצרך לפרש. מעתה דברי רש"י יעלו כפתור ופרח:

תוספות ד"ה אע"ג כו' ואי קיימה כולה לפנים כו'. לפי שהתוספות כתבו דמיירי דווקא שהאסקופה תוך עובי החומה ולא בפנים ולא בחוץ וביארו דאי אפשר בשום גוונא שיהיה מבחוץ ועכשיו כתבו לבאר דליכא למימר נמי דקיימי האסקופה לפנים מן החומה:

תוספות ד"ה תוך הפתח כו' בדליכא אסקופה ד'. ט"ם הוא וצ"ל אסקופה ג' דלא שייך בגובה כלל ד' וכן הוא בש"ם ד' ווינצי':

בא"ד וכי קאמר וכ"ת דלית ביה ד' ה"מ למפרך אפי' נעול נמי. כוונתם בזה משום דדברי המקשן דקאמר וכ"ת דלית ביה ד' כו' יש לפרש לרבא בפתוח לכרמלית ולפ"ז יקשה לן פתח פתוח כמו שמקשה באמת ויש לפרש נמי בפתוח לר"ה ויקשה לן פתח נעול כמו שתירצו התוספות וכן לאביי יש לפרש בגובה ג' ויקשה פתח נעול ובאינו גובה ג' קשה פתח פתוח וכיון שכן ה"ה דהוי מצי למימר הפן השני וכ"ת דלית ביה ד' על ד' ונפרש בגובה ג' לאביי ובפתוח לר"ה לרבא ויקשה המקשה אפילו נעול נמי וכוונתם הוא דקושיות התוס' ותירוצם בעצמם יקשה המקשן דלשון דלית ביה סובל שני הפירושים אלא דממ"נ קשה כמ"ש א"כ הוה מצי למנקט האופן האחר ולהקשות. זה נ"ל בכוונת התוספות. ומהר"שא לא הבין כן ולפיכך נתקשה בדבריהם:

תוספות ד"ה אמר רב יהודה כו' וה"ה דהוי מצי למינקט טפח אחד מקורה כו' ובלבד שיהי' פחות מד' דאי הוה ארבעה מחוד החיצון של אותו טפח עד הדלת הוה מקום חשוב ומבוי בפני עצמו ואפי' פתח נעול כלפנים ועיין בהרא"ש:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה