יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ו.
איזהו ר"הר סרטיא ופלטיא גדולה מכתם לדוד דף ד' ע"א:
רש"י ד"ה עומד אדם על האסקופה. בית אברהם כהן קט"ז ע"ד:
תוספות ד"ה מידי דהוה כו' ובכל עניני העברה קאמר ועיין על כוונתם במהרש"א. ול"נ בכוונתם שהרי בדיבור של אחר זה הקשו על המקשן ממוציא ומושיט ומעביר למעלה מעשרה ויש לדקדק למה לא הקשו כן על המתרץ שתירץ מידי דהוה אמעביר למה לא קאמר מידי דהוה אמוציא למעלה מי' וכמו שהקשה באמת הרשב"א לזה באו לתרץ דוודאי על תירצן לא קשה דבאמת כל עניני העברה קאמר אפי' למעלה מי' ובזה שייך נמי לומר כל מה דנקט ליה פטור וכי מנח חייב ולכן בדיבור שאחר זה הקשו על המקשן דמאי מקשה התם כל היכא דמנח ליה מקום חיוב והרי בכלל הך העברה הוא העברה למעלה מי' ושם אי מנח ליה פטור ותירץ דהכי מקשה כל היכא דמנח ליה במקום שעומד הוא משא"כ בסטיו שאם מנח במקום שעומד פטור:
תוספות ד"ה ד' רשויות קשה לרשב"א כו' ומהך דחצרות שלא עירבו לא הוה קשה להו התם וודאי רה"י גמורה היא כי איך אפשר שע"י העירוב ישתנו הרשויות ולהכי לא תני ליה כיון דהא משתנה מרשות לרשות ישתנה דינו אבל קרפף לעולם דין אחד לו אם לא הוקף מתחילה לדירה אמנם בהך תירוצא שתירץ הרשב"א מתורץ נמי בפשיטות הך דחצרות שלא עירבו דלא תני ליה ולא צריכין לחלוק זה שכתבתי וזה שכתבו ולכן לא תני נמי חצר. ועיין בערובין ס"ז ד"ה ומאי טעמא. מרכבת המשנה ח"ב פ"ו דשבת הכ"ד:
תוספות ד"ה יתר על כן אמר ר' יהודה כו' וא"ת כו' וי"ל כו' אי נמי כו' ואע"ג דבפרק קמא דערובין כו' משמע מדבריהם שמפרשי הכא דר"י ברה"ר גמורה שעוברת בתוכו כתרוצים השני בערובין ולפ"ז צריך להבין דמשמע מדבריהם בתירץ הראשון כאן שכתבו דמתניתין איכא לפרושי דמערבין בצורת הפתח וקסבר ג' מחיצות דאורייתא דרבנן נמי אין חולקין על זה דבשני מחיצות וצ"ה לא הוה תו רק מדרבנן. אבל מדאורייתא רה"י היא. ולכן לא הוי יכולין למעט מזו רה"י גמורה היא והוא מגומגם דבערובין כ"ב ד"ה והאמר ר"י משמע דצ"ה לא מהני לשוי' רה"י וכן בערובין דף וי"ו ד"ה והאמר בסוף דבריהם משמע להדיא דשני מחיצות וצ"ה הוי רה"ר גמורה לרבנן ואפשר שזה שכתבו אע"ג כו' דמיירי ברה"ר גמורה הוא רק לתירץ השני אבל לתירץ הראשון כאן ס"ל כתירץ הראשון בערובין דמיירי רק ברוחב י"ג אמות ושליש ולכן שפיר הוי בשתי מחיצות וצ"ה ר"הי דאורייתא אפילו לרבנן.
הקשה בספר פני יהושע למה לא תירצו דאי ממתניתין ה"א דמערבין בדלתות ולא הבנתי דבריו דא"כ למה חולקי' רבנן ואמרי אין מערבין רה"ר בכך הא בדלתות כ"ע מודו דמערבין:
עוד הקשה בפני יהושע דלמא באמת לא נקט בכל רשות היחיד במחיצות וצ"ה דאף לרבנן הוי רה"י כמו שכתבו בתרוצם קמא ולפי מה שכתבתי דמיירי רק ברוחב י"ג אמה ושליש ל"ק מידי דפשיטא הוא ולא צריך לאשמיענן כיון דאף בלא מחיצות וצ"ה לא הוי רה"ר. אמנם אפילו לפי הבנתו דאפילו ברה"ר גמור' מיירי לא קשה מידי דהא בלא"ה קשה למה לא נקט ג' מחיצות גמורות דהוה לכ"ע רה"י אלא צ"ל דלא נקט אלא דבר שהוא רה"י בין מדאורייתא לחייב הזורק לתוכו מרה"ר בין מדרבנן דשרי לטלטל ואני תמה עליו שהוא כתב זאת בעצמו באיזו דיבורים הקודמים וכאן הניח בצ"ע: