אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ב.

חידושים למסכת שבת במהר"י מטראני חלק ב' סוף ח' ח"מ. מהר"י הלוי אחיו של הט"ז:

תנן התם עיין מה שציינתי במסכת שבועות:

רש"י ד"ה שהן. חקרי לב ק"ה ע"ב:

תספו' ד"ה יציאות כו' ואח"כ במה בהמה ובמה אשה כו' והקשה מהרש"א דגם במה בהמה ובמה אשה הי' לו לשנות אחר אבות מלאכות שנזכר בו דיני הוצאה ונ"ל לפי שבמה בהמה ובמה אשה מתחילין בהיתר לא שייך למתני אחר אבות מלאכות ששם לא שייך להתחיל רק במניעת הדברים שהם אסורים מכח מלאכות אלו אבל כאן דפתח באיסור שפיר קשה להו:

באותו הדיבור ואע"ג דלא שנה המלבן כו' והקשה מהרש"א דאין שורין דיו דנקטו לעיל ה"ל למנקט הכי ומה שתירץ דאין שורין דיו לאו משום אב מלאכה נגעו בו אלא משום שביתות כלים לא הבנתי דעכ"פ מוכח דשריה אסורה בשבת דדוקא בדבר האסור שייך שביתות כלים כגון גיגית ונר וקדרה דאמרינן לקמן אבל בדבר המותר ואינו מלאכה מאי שביתות כלים שייך וכמ"ש התוספות לקמן ונ"ל לתרץ דלהכי לא נקטו התוספות אין שורין דיו משום דברישא דמתניתין דלקמן נקט סתם וב"ה מתירין והי' מקום לומר דב"ה מתירין אף בשבת אמנם בהך דכובס נכרי נקט ובכולן ב"ה מתירין עם השמש מוכח שפיר דבשבת עצמו אפי' לב"ה אסור. מרכבת המשנה ח"א בקונטרס אחרון דף ז' ע"ג:

תוספות ד"ה פשט בעל הבית כו' ותדע מדאיצטרין תרי קראי. והקשה מהרש"א דהוה להו לתו' למימר תדע מדאיצטרך קרא להוצאה ובשאר אבות מלאכות לא צריך כלל קרא כיון דהוה במשכן (דתוספות) [לוח הטעות: דהתוספות] קושטא דמילתא קאמר דבוודאי מכח דאיצטרך חד קרא נמי מוכח דמלאכה גרועה היא. אלא לפ"ז י"ל דאידך קרא אתי לאזהרה כמ"ש הרשב"א אבל תרי קראי לא צריכא אעפ"י שמלאכה גרועה היא אמנם ר"י לא סבר כן אלא כיון דמלאכה גרועה היא צריכה תרי קראי וזה משמיע לן התוספות אגב גררא וכן נראה להדיא בספר התרומה:

בא"ד וא"ת כיון דהכנסה היתה במשכן דהזורק ד' אמות בר"ה כו' באו לשלול בזה מה שכתבו לקמן בהזודק דכיון דמלאכה גרועה היא צריך שיהי' במשכן וגם סברא וגם בזורק איכא סברא לזה כתבו דליתא דבזורק ליכא סברא עיין שער יוסף ל' ע"ג פסחים פ"ה ד"ה הוצאה:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה