יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף לה.
מ"ש הני אלימא משום דנפישא בהו קראי מדברי הרמב"ן במלחמות נראה דהנוסחא שלו היתה משום דכתיבי ביה קראי והא אמר רבי חננאל ע"ש והוא מפרש כמ"ש הר"ן וכן כתב הרב המגיד בשם הרמב"ן וכן כתב עוד בליקוטי הרמב"ן שנדפס מחדש אמנם לפי פירש"י הטעם משום דנפישי קראי היינו מוסף עם מלכיות זכרונות ושופרות אבל כשלא יש פסוקי מוסף לא נפישי כולי האי ולכן גריס נפישי. וכן מבואר למעיין במלחמות:
והא אמר רב חננאל. עיין ערובין מ' ד"ה זכרון אחד חקרי לב צ"ה בארוכה:
לעולם יסדיר אדם תפילתו ואח"כ יתפלל. ר"ש בן הרשב"ץ סימן קצ"ג:
שאני רב יהודה כיון דמתלתין יומין לתלתין יומא הוי מצלי. עיין רמב"ן בהשגותיו לעשין ה' שהביא מכאן ראי' דתפלה דרבנן ואפשר לומר לדעת הרמב"ם כמ"ש האחרונים דרק מחויב לאמור איזה תפלה בכל יום ויוצא בה ידי דאורייתא דלרב יהודה הי' מתפלל בכל יום תפלה קצרה אבל לא נוסח תפלה שלנו ולכן הוצרך כל יום לסדר תפלתו. ועיין בלב שמח שם:
לא פטר ר"ג אלא עם שבשדות. ליקוטי הרמב"ן ברכות כ"ז ד"ה טעה:
רש"י מתלתין לתלתין שהי' מחזר תלמודו הר"ש בן הרשב"ץ סימן קצ"ג כתב שלא נמצא כן בתלמוד שהי' רב יהודה מחזיר תלמודו כל ל' יום וכתב אפשר קבלה הי' בידו ולע"ד שרשי' פירש כן מעצמו כי ח"ו שר"י לא הי' מתפלל ואע"ג שי"ל כי תורתו אומנתו מ"מ אולי מפני זה לא הי' מניח מלהתפלל אבל מפני חזרת תלמודו כל ל' לא הי' לו זמן:
סוף הספר