אור ברסלב

יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לד.

דף לג:

שיהי' כל תרועת חדש השביעי זה כזה ע"ל וכו' ד"ה של יעל וד"ה ר' יהודה. שבת קל"א ד"ה נפקא.

השתא דאיכא גז"ש הקישא לא צריך והקשה בקרבן אהרן דף רנ"ב דלמה לן גזירה שוה אחר דאית לן ההיקש ונוכל לילף הכל ושמא איצטריך גז"ש לשום דבר דלא נוכל למילף בהקישא ואחר שאנו דנין אותו דנין אותו לכל מילי ע"ש ונראה דמטעם זה פירוש בעל המאור דמהיקש לא ילפינן אלא פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה ושתים ביוה"כ כמו בר"ה אבל שלש בכל אחד לא שמענו אבל מגז"ש למדנו ליתן את האמור של זה בזה ובכל אחד שלש וכדעת בעל המאור כתב הריטב"א הביאו מהר"ם אלשאקר ונדפס בתשובת הרא"ם ח"א סי' מ"ב וכ' שם מר"ם אלשאקר שהריטב"א האריך להוכיח דלא הוה ילפינן כל מילי מההיקש אמנם לדעת רשי' אי אפשר לומר כן דמשמע להדיא מדבריו דמההיקש הוה ילפינן כל מילי וכמ"ש מהר"ם אלשאקר וכנראה מדברי הרא"ם הטעם משום דגז"ש עדיף ולכן כתבה התורה הג"ש אמנם נראה בדעת רשי' כמ"ש התוס' בשבת דף קל"א ד"ה נפקא דמההיקש לא נלמד ביום ולא בלילה שלענין הזמן לא הקשן הכתוב שהרי זה זמנו ואחד בחדש וזה בי' לחדש ע"ש ולפ"ז לר"א שם דסבר דגם ביום ולא בלילה ילפינן מההיקש צ"ל דלית ליה גז"ש ומזה אין קושיא לבעל המאור וריטבא דאע"ג דצריכין גז"ש לשלש בכל אחת יכולין ללמוד יום ולא לילה דאין גז"ש למחצה כמו שלומדין עכשיו כל דבר מגז"ש כמו שכתוב בעל המאור ועיין במגילת ספר

והאי תנא יליף גז"ש ממדבר לכאורה נראה דהאי תנא לא יליף כלל גז"ש ר"ה מיובל אבל א"כ קשה איך למד זה מזה לענין התקיעות ואפילו שתים מדברי תורה לא ידענו זולת הך תעבירו שופר וכן אחת מד"ת הא רק מתעבירו שופר. ועיין ביום תרועה שנתקשה בזה דבגמרא לקמן לא מוכיח דיליף ר"ה מיובל מדיליף ביום ולא בלילה והא בלא"ה מוכרח לומר דילפינן זה מזה לענין התקיעות. ועיין מה שתירץ במגילת ספר וראיתי בליקוטי הרמב"ן הנדפס מחדש שכתב דהני תנאי לא למדו לגז"ש אלא ללמד שיהי' שוים בדינם אבל ליתן את האמור בשל זה בזה לא נפקא לן בגז"ש וא"כ הכל ניחא וצ"ל דס"ל כתוספות בשבת דביום ולא בלילה לא נפקא לן מהיקש דאם גם זה נלמד מההיקש גז"ש למה לי. ועיין לעיל כ"ו בתוספות ד"ה ר' יהודה שכתבו ג"כ דהאי תנא דמדבר נמי יליף גז"ש והביא ראי' מדהביא קרא דתעבירו שופר וראיתי להסמ"ג בתחלת הלכות שופר שהביא ברייתא דספרי ולמד גז"ש דמדבר לפשוטה לפניה ולאחריה ואח"כ הביא גז"ש דשביעי ליתן את של זה בזה שיהי' שלש בכל אחת ובאמת לא ידעתי למה ארכביה אתרי ריכשיה דהאי תנא דמדבר סבר שתים מדברי תורה ואחת מדברי סופרים ואם הוא פוסק כתנא דלמד מבשביעי א"כ הוה ליה למילף הכל מהך גז"ש ולא הוה ליה להביא כלל ברייתא דספרי דלמד ממדבר ואני תמה כי לא הרא"ם ולא שום אחד ממפרשי' הרגישו בזה וצ"ע ושוב ראיתי במגילת ספר עשין כ"ד ע"ד שכתב דסמ"ג פסק כמ"ד שתים מד"ת ואחת מד"ס ולא משמע כן מלשונו:

או אינו אלא תקיעה ותרועה אחת היא. ליקוטי הרמב"ן:

שתים מדברי תורה. ליקוטי הרמב"ן:

איתקין ר' אבוהו בקיסרי. עיין תשובת רבינו האי בארוכה בתמים דעים סימן קי"ט. ועיין בית דוד ק"ו ע"ג. ושביתות י"ט נ"ו. ומה שכתבתי לעיל:

ודילמא יללא הוא וקמפסיק. עיין ליקוטי הרמב"ן ובעל המאור:

ולבסוף גמר בגז"ש. עיין שדה הארץ פ"ו שהקשה דמנ"ל לרשי' דמההיקש נלמד הכל וכבר הארכתי בזה לעיל ומה שתמה על בעל המאור שכתב ורבינו שלמה פירש כן אדרבה הלא רשי' לא פירש כבעל המאור. וכמ"ש לעיל ע"ש ופשוט הוא דט"ס הוא בבעל המאור וחסר תיבת לא וצ"ל ורבינו שלמה לא פירש כן:

רש"י ה"ק אי לאו גז"ש. עיין לחם יהודה ל"ב ע"א צ"ד ע"ג. לימודי ה' י"ב ע"ד:

תוכן העניינים

יד דוד על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה