אור ברסלב

יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לב.

דף לא:

סדר ברכות. עיין סנהדרן מ"ט ד"ה אף סדר תמיד. ליקוטי הרמב"ן י"ט ע"ב:

רחמנ' אמר אידכר. כבר כתבתי בתחלת הפרק שהוא מחלוקת רשי' והרמב"ן כי רשי' סובר שהפסוקים הם דאורייתא דהיינו לכל הפחות שיזכור זכרונות מלכות ושופרות והרמב"ן סובר דהלימודים אסמכתא בעלמא ואינם אלא מדרבנן והרא"ם ב"פ אמור חיזק דעת רשי'. ועיין בקנאת סופרים דף ב' שכתב לדעת הרמב"ם בפירוש המשנה שהם מדאורייתא מדאמר דברי קבלה ועכ"פ בחבורו הגדול נראה שסבר שהם מדרבנן מדכתב סתמא וצריך שיאמר ולא הזכיר מדאורייתא:

למימרא דעברוהו לאלול כו' והקשה הפר"ח במים חיים דף ג' דמאי מקשה הא אמרינן לעיל דף י"ט דלא איצטריך ואי איצטריך מעברינן ליה ואפשר לומר דלעיל גרסינן אמר רבי חנינא בר כהנא אמר רבי ונמצא בשם רבי אמר ואפשר הגירסא רבי אינה נכונה וצ"ל רב ועכ"פ רב העיד דעד זמנו מימות עזרא לא נמצא אלול מעובר מקשה שפיר דהרי מצינו אלול מעובר בימי ר' חנינא בנו של ריה"ג ואתי שפיר הא דאמרינן לעיל דף כ' כי אתא עולא אמר עברוהו לאלול ולא מקשי הגמרא מידי אלא דעולא הי' אחר רבי או אחר רב והרי הם לא העידו אלא עד זמנם וכנראה הפר"ח הבין דרוב פעמים לא הי' ואי הוה צריכה הוה מעברינן ליה ובאמת כן אירע שהי' צריכין ואחר המחילה רבה הא ליתא אלא פירוש הגמרא אלמלא הי' צריכין הי' מעברינן ולכך הוצרכו לשלוח שלוחים אבל באמת לא אירע כן עד זמן רבי או רב שהי' צריכים ועדותו נאמנה מאוד. ולכן שפיר מקשה הגמרא כאן. ועיין במנחת בכורים ומה שכתב ליישב קושיות הפר"ח לא הבנתי:

אין פותחין מעשר מלכיות ע"ל ל"ה ד"ה אלימא:

בראשית נמי מאמר. צפנת פענח למהרימ"ט ז' ע"א:

ר"י בן נורי אומר הפוחת לא יפחת משבע ליקוטי הרמב"ן י"ט ע"ב:

מתחיל בתורה ומשלים בנביא. ליקוטי הרמב"ן מגילת ספר עשין כ"ז ע"ד:

ר' יוסי אומר אם השלים בתורה. ליקוטי הרמב"ן:

רש"י כנגד עשרת הדברות. אמרי שפר למהראנ"ח

תוס' ד"ה מתחיל בתורה כו'. והקשה ברצוף אהבה דאימא דכשם דמשלים דר' יוסי על פסוק האחרון קאי כן משלים דת"ק על פסוק האחרון קאי דוקא אבל לעולם נביאים קודם לכתובים. ועיין ביום תרועה וביד אהרן סימן תקצ"א בהגהות ב"י ונראה דהתוספות היה גורסי' בדברי ת"ק ומסיים בנביא ולא משלים ואפי' אם נאמר משלים כמו שנראה מדברי הר"ן והרמב"ן בליקוטיו נראה וודאי שהך משלים בע"כ צריך לפרש כל הפסוקים של נביאים באחרונה דאל"כ רק על פסוק האחרון קאי ה"ל לפרש אלא וודאי מדלא פירש סתמא כפרושו דאכולי פסוקי דנביאים קאי שהם באחרונה אמנם ר' יוסי לא צריך לפרש כיון דאינו חולק על ת"ק רק שמשלים פסוק אחרון בתורה אמנם בשאר מסכים עם ת"ק ומה שסיימו התוספות ומה שאנו משלימים בתורה עיין קשר דבריהם ביום תרועה ולפמ"ש יש לומר דהסמ"ג כתב דאנו נוהגין בתורה שאפשר לומר דאף ת"ק לא אמר אלא שמותר להשלים בנביאים אבל גם בתורה שפיר דמי ולפ"ז צ"ל וודאי דמשלים בתורה על פסוק אחרון קאי אבל לפי מה שכתבו דקאי על כל פסוקי נביאים א"כ וודאי לאו מותר אלא צריך הוא דהא צריך להקדים כתובים לנביאים וא"כ משלים דוקא ואין הפסוק האחרון צריך שיהי' מנביאים א"כ שפיר קשה למה אנו משלימין בתורה:

תוכן העניינים

יד דוד על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה